שאל את הרב - כללי
סתירה בסיפור המבול
- כ"ו אלול התשע"ה
שאלה
שלום, נתקלתי בטענה שאומרת שיש סתירה בסיפור המבול - לפי מקור P – באו לתיבה זכר ונקבה. לפי מקור J – באו מהחיה הטהורה שבעה ומהחיה הלא טורה שניים. המבול על פי מקור P פרץ מיד עם כניסת נוח לתיבה ונמשך 150 יום ונחה על הרי רהט ולחפו עוד 75 יום עד שנראו ראשי הרים ועוד 90 יום עד שירדו המים למרגלות ההרים ועוד 50 יום עד שכולם יצאו מהתיבה. בסה"כ שנה ועשרה ימים. על פי מקור J – הייתה המתנה של של 7 ימים עד פרוץ המבול והוא נמשך 40 יממות. לאחר מכן פסק הגשם וניסה נוח לצאת מהתיבה [ יונה ] חלפו 7 ימים עד הציפייה של בואה של היונה ושהביאה את עלה הזית ושוב שבעה ימים עד שלא שבה ואז החלה היציאה מהתיבה סה"כ 68 ימים. אפשר בבקשה הסבר שמפריך טענה זו? תודה רבה וחג שמח ! (:
תשובה
ס"ד
שלום וברכה,
שלום וברכה,
התייחסתי לשתי הטענות שהזכרת על מספר החיות שהכניס נח לתיבה, ועל המבול - במאמר החדש שכתבתי:
ראה שם בהודעה השלישית והרביעית מענה לטענות.
נ.ב.
כמה עובדות שכדאי לדעת על ביקורת המקרא:
1. ביקורת המקרא נהגתה בידי גרמנים לפני השואה, בתקופה שבה המציאו את תורת הגזע נגד העם היהודי. ביקורת המקרא היתה נסיון נוסף לטעון שעם ישראל הוא עם של נוכלים ושקרנים.
2. הטענה שהמציאו את התנ"ך בתקופת יאשיהו מלא סתירות, ראשית כל, כי אין אף עדות חוץ-מקראית לקיומו של יאשיהו, וההסתמכות עליו מגיעה מספר מלכים, אולם ספר מלכים מעיד בעצמו שיאשיהו רק קירב את העם לחגוג את חג הפסח בירושלים, ופחות מ-60 שנה לפניו חי המלך חזקיהו בדורו שמרו כל העם את התורה. בקיצור: אין במקרא מקום לשכחה, והתנ"ך מתאר רצף של מסורת בין הכתובים.
3. ביקורת המקרא ננטשה בעשרים השנים האחרונות מעולם המדע - בשל מספר סיבות: האחת, כי עד עצם היום הזה לא נמצאה אפילו ראיה ארכיאולוגית אחת לתורת התעודות (כלומר, לא נמצאה אפילו תעודה אחת שתוכל לתמוך בטענה שהמקרא הורכב בתקופות שונות וכדו'). ושנית, מכיוון שאף מבקר מקרא לא הצליח עד היום לחלק את התורה לתעודות שונות, ועל כל נסיון שכזה ישנם אינספור מחלוקות בין מבקרי מקרא שונים על אותם מקורות עצמם בתורה. במילים אחרות, התורה לא באמת ניתנת לחלוקה שכזו. אפילו הנסיון לחלק את המקרא לפי השימוש בשמות (כמו א-לוהים, ה', וא-דוני) מוביל לכישלון, כי בפרקים רבים מופיעים כינויים שסותרים את ביקורת המקרא כמו "ה' הא-לוהים", "ה' א-דוני" וכדו'.
4. כיום אין מלמדים יותר את ביקורת המקרא באוניברסיטאות. היא ננטשה בידי המדע, וחוקרי מקרא בני ימינו מודים שלא ניתן לחלק את המקרא לתעודות.
5. למרות הנאמר, אתאיסטים רבים באינטרנט ובתקשורת מרשים לעצמם לתאר את ביקורת המקרא כתיאוריה ליגיטימית בקרב חוקרי מקרא, ומנסים לקדם תיאוריה עתיקה זו, שאבד עליה הכלח.
כמה עובדות שכדאי לדעת על ביקורת המקרא:
1. ביקורת המקרא נהגתה בידי גרמנים לפני השואה, בתקופה שבה המציאו את תורת הגזע נגד העם היהודי. ביקורת המקרא היתה נסיון נוסף לטעון שעם ישראל הוא עם של נוכלים ושקרנים.
2. הטענה שהמציאו את התנ"ך בתקופת יאשיהו מלא סתירות, ראשית כל, כי אין אף עדות חוץ-מקראית לקיומו של יאשיהו, וההסתמכות עליו מגיעה מספר מלכים, אולם ספר מלכים מעיד בעצמו שיאשיהו רק קירב את העם לחגוג את חג הפסח בירושלים, ופחות מ-60 שנה לפניו חי המלך חזקיהו בדורו שמרו כל העם את התורה. בקיצור: אין במקרא מקום לשכחה, והתנ"ך מתאר רצף של מסורת בין הכתובים.
3. ביקורת המקרא ננטשה בעשרים השנים האחרונות מעולם המדע - בשל מספר סיבות: האחת, כי עד עצם היום הזה לא נמצאה אפילו ראיה ארכיאולוגית אחת לתורת התעודות (כלומר, לא נמצאה אפילו תעודה אחת שתוכל לתמוך בטענה שהמקרא הורכב בתקופות שונות וכדו'). ושנית, מכיוון שאף מבקר מקרא לא הצליח עד היום לחלק את התורה לתעודות שונות, ועל כל נסיון שכזה ישנם אינספור מחלוקות בין מבקרי מקרא שונים על אותם מקורות עצמם בתורה. במילים אחרות, התורה לא באמת ניתנת לחלוקה שכזו. אפילו הנסיון לחלק את המקרא לפי השימוש בשמות (כמו א-לוהים, ה', וא-דוני) מוביל לכישלון, כי בפרקים רבים מופיעים כינויים שסותרים את ביקורת המקרא כמו "ה' הא-לוהים", "ה' א-דוני" וכדו'.
4. כיום אין מלמדים יותר את ביקורת המקרא באוניברסיטאות. היא ננטשה בידי המדע, וחוקרי מקרא בני ימינו מודים שלא ניתן לחלק את המקרא לתעודות.
5. למרות הנאמר, אתאיסטים רבים באינטרנט ובתקשורת מרשים לעצמם לתאר את ביקורת המקרא כתיאוריה ליגיטימית בקרב חוקרי מקרא, ומנסים לקדם תיאוריה עתיקה זו, שאבד עליה הכלח.
מומלץ שתקרא חוברת זו:
וחפש בגוגל את המילים "שיחה גורלית" ותהנה מחוברת שמשיבה על כל השאלות באמונה.
שנה טובה.
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il