שאל את הרב - כללי

תגובה לשאלות על מגילת רות

  • כ"ה אדר א' התשע"ד
אא

שאלה

שלום רב לכבוד הרב מנשה ישראל, (ראשית כל אודה לכבודו וגם כמובן לכבוד הרב בנימין שמואלי על דברי התורה המתוקים ומחכימים שקיבלתי, באמת תודה רבה רק בזכות זה הרגשתי קצת מקדושת החג.) אמצא חן בעיני אדוני כי ניחמתני וכי דברת על לב שיפחתך ואנוכי לא אהיה כאחת שפחותיך. אכן עשה עמי הרב חסד גדול מאוד כשהשווה אותי לרות. עכשיו כשאני יודעת קצת על דמותה הענקית של רות בזכותכם כמובן, היא תהיה לי כדמות לחיקוי והערצה ולא כדמות להשוואה חס ושלום. כפי שאמר הרב, כשנפלה רות על פניה ואמרה "מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואנכי נכריה" הסביר לה בועז שלא מדובר כאן על מציאת חן אלא כל החסד שהוא משפיע לעברההינו בגין מעשה החסד העצום וההקרבה שעשתה למען חמותה,יחד עם הויתור על כל מנעמי עולם והתקרבות לעם אשר לא ידעה תמול שלשום. וכי יוכל הרב לומר זאת על אחת כמוני א. לא זכיתי לעשות מעשה חסד עצום כשל רות. ב. רות עזבה את ביתה ואת כל אשר לה כדי להיכנס תחת כנפי ה` בלב שלם,ואילו אני אפילו מההרגלים הקטנים של היומיום אני מסרבת להתנתק, קל וחומר מכל מנעמי עולם. וואו. בעוד שאני כותבת שורות אלה אני עוד יותר מעריכה את רות, ומבינה יותר איך זכתה שממנה יצא כתר מלכות...אחח דוד המלך איזה כבוד... ג.רות מחליטה ללכת בדרך אותה לא הכירה מעולם. ואני... הלא ידעתיאם לא שמעתי אוקיי אז לא נולדתי במאה שערים אבל גם לא באיזה קיבוץ, בבית הספר לא למדתי קסוטו למדתי רש"י ורמב"ן,הכרתי את השבת, את החגים, את הצומות, ובכללי את הדת ובכל זאת.. אחח הבושה.. ואני לא מדברת רק על איך שהייתי לפני כשמונה חודשים, גם עכשיו אחרי כל ההרצאות והשיעורים שכבר שמעתי, אחרי כל המאמרים שקראתי...בכל זאת.. נפשי מסרבת להתנער מהעפר ולקום. לאברהם אבינו הספיק להתבונן בבריאה עם עיניו בלבד ולא עם טלסקופ משוכלל- כדי ללכת נגד כל העולם ולדבוק בה`. ואניכמה זמן הייתי צריכה להתחבט עם עצמי כדי לא ללחוץ יד לדוד. אני מודעת להרבה דברים עכשיו ובכל זאת...לא מתקיים בי הפסוק "קווי ה` יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו" כן אני זה מאוד ברור לי כעת מדוע מתאמצת רות ללכת אחרי כל מה שהיא השאירה מאחוריה וקיבלה על עצמה. אבל אני על מה כבר אני מתאמצת מי ישמע מה כבר עשיתי שכ"כ קשה לי הדרך. מילא היה יוצא משהו מ"ההתאמצות" הזאתי שלי, אבל לא, או שאני נשארת באותה נק` או שאני נופלת כל הזמן וגם כשאני מצליחה לקום זה לא להרבה זמן, לא למספיק זמן. חוסר היציבות הרוחנית הזאת כבר מעצבנת אותי. מרוב כל הירידות האלה נראה כאילו רק לזה אני מסוגלת, לרדת וליפול. מוזר לי לשמוע את עצמי מדברת ככה, אני בן אדם מאוד אופטימי לפעמים אפילו יותר מדי, אבל אני מתחילה לאבד כל אמון בעצמי שאני מסוגלת להגיע לדבקות בה` וליראת שמיים אמיתית. איך רות הצליחה ללכת ככה בדרך ה` אני לא מבינה, באמת שמגיע לה להיות אמה של מלכות. כל טוב ובשורות טובות,

תשובה

בוקר טוב

לך יעל תודה רבה לך שבזכותך עיינתי בדברי המגילה הקדושה יותר מבשאר שנים. וזכות הרבים תלוי בך. אכן כך, דמותה של רות יכולה לשמש כמושא להערצה וכמקור השראה לעליה תמידית, דורות של צדקניות וצדיקים גדלו על המסרים הרבים הנלמדים ממעשיה של רות המואביה, ולא בחינם זכתה שסיפורה נקראת בבתי הכנסיות בכל מקום בעולם ביום שבו נבחרנו מכל העמים, ממש רגעים לפני הקריאה בתורה על מעמד הר סיני. המגילה הזאת היא הדלק להתנעת המנוע והיציאה לדרך. ועכשיו למכתבך שריגש אותי מאוד.

ראשית כל, לא לכל אחד ניתנת ההזמנות לעשות מעשה חסד עצום כמו שהזדמן לרות המואביה, לפי המבואר בספרים הק` זימנו לה את ההזדמנות הזאת וניסו אותה בהתנסות דוקא בכדי להזריח את אורו של דוד המלך בעולם. כל נסיון מרימה את נפש האדם על נס, ומעלה אותה מעלה מעלה, נסיון גדול מרומם לגובה רב, ונסיון יותר קטן מרים את האדם לרמה יחסית, כגודל המעלה שהקב"ה רוצה להביא את האדם כך הוא מנסה אותו בנסיון יחסי.

לכולנו ניתנת ההזדמנות לעשות חסד, חסד עצום, החסד הזה עלינו לעשות עם.... עצמינו, יעל תעשה את החסד הזה עם יעל, ואסתר עם אסתר, כך נאמר בספר משלי (פרק יא יז) גּוֹמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד, וביארו המפרשים כי מדובר על החסד שהאדם גומל עם עצמו, בין אם מדובר על החסד עם הנפש העצמית הנהנית מאוד מהתפילה והדביקות בהקב"ה, מהנועם והעונג שיש באמונה ובביטחון, ומשיעת דברי תורה, העונג הזה שאנו מסיבים לנפשינו זהו הזדמנות לחסד יום יומי, וכך גם החסד שאנו מסיבים לגוף שלנו, גם באכילה ושתיה ושאר הנאות הגוף הכל נכלל בכלל גומל נפשו איש חסד. וכלשון המדרש:

(רבה ויקרא פרשה לד פסקה ג): גומל נפשו איש חסד, זה הלל הזקן, שבשעה שהיה נפטר מתלמידיו היה מהלך והולך עמם, אמרו לו תלמידיו ר` להיכן אתה הולך, אמר להם לעשות מצוה!, אמרו לו, וכי מה מצוה זו, אמר להן לרחוץ בבית המרחץ!, אמרו לו וכי זו מצוה היא, אמר להם, כן, מה אם איקונין של מלכים שמעמידים אותו בבתי טרטיאות ובבתי קרקסיאות מי שנתמנה עליהם הוא מורקן ושוטפן והן מעלין לו מזונות, ולא עוד אלא שהוא מתגדל עם גדולי מלכות, אני שנבראתי בצלם ובדמות דכתיב (בראשית ב) כי בצלם אלהים עשה את האדם על אחת כמה וכמה".

כולנו נמצאים בסירה אחת, ולכולנו קשה להתנתק מהרגלים, אנו צריכים לראות ולהתקדם לאט לאט, ואחרי תקופה לעשות מאזן, אם התקדמנו או לא, אני חושב ואני בטוח שכשתעשי את החישוב של המאזן שלך מה היה לפני חצי שנה והיכן את נמצאת כעת, אני חושבת שעשית התקדמות מדהימה, הלוואי עלי. אמר אחד הצדיקים אמרה חכמה מאוד: `אני נותן מכה אחת ליצר הרע, והוא נותן לי מכה אחת, פעם אני למעלה ופעם הוא למעלה, העיקר יש לראות שאת המכה האחרונה אני זה שנתתי לו".

ברור שיש נפילות, כך הוא הדרך וככה אמר הכתוב שבע יפול צדיק וקם, אני בטוח מהכירותי עם האישיות שלך שאת המכה האחרונה תתני את, ואל יפול ליבך מהנסיונות היום יומיות, זהו חלק ממהלך העליה של כל איש ישראל. המחשבות שלך על נפילות, ואי התקדמות, נובעות מכך שאת לא עורכת חישובי מאזן, ואת בודקת רק את הרגע, ורק את הרגעים הלא טובים, כשתעשי את החישוב בדרך של מאזן תראי תוצאות טובות מאוד, ובעזרת ה` בלימוד שלך בהמשך, תעלי ותנסקי מאוד מאוד, אני בטוח. בהצלחה, בהערכה, ובהצדעה - מנשה ישראל


להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il
תגיות:

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה