מיתולוגיה כנענית

בס"ד
 
שלום וברכה,
 

אלו היו טענותיהם העתיקות של מבקרי המקרא, אשר ננטשו כיום בידי הממסד המדעי, כי אינן מבוססות על ממצאים.

 

טענה זו מבוססת על בורות. המילה "א-לוהים" במקרא מתארת בעל כח ושררה, ונאמרת אפילו על שופטים ומלכים. ה' אמר על אהרון למשה: " והיה הוא יהיה-לך לפה, ואתה תהיה-לו לאלוהים" (שמות ד).

ה' הוא בעל הכוחות כולם, ולכן הוא נקרא בשם "א-לוהים". אך זהו תואר לכוחו ואדנותו עלינו, ולא שמו. בספר בראשית ב', נקרא ה' בתואר: "ה' הא-לוהים", ביטוי המוכיח כי המילה "א-לוהים" היא תואר הנוסף לשמו.

 

כולנו צאצאי נח, היוצאים מן האדם הראשון שהכיר את ה'. ועל כן הרבה עמים תיארו את ה' האחד שעומד מאחורי כל הכוחות כולם.

 
כמה עובדות שכדאי לדעת על ביקורת המקרא:
1. ביקורת המקרא נוצרה בגרמניה, בידי אנשים שלא הכירו את השפה העברית, וגם לא התעניינו להכיר את המקרא באמת. מטרתם היתה לנגח ולהסית. למעשה, היא נהגתה בידי גרמנים לפני השואה, בתקופה שבה המציאו את תורת הגזע נגד העם היהודי. ביקורת המקרא היתה נסיון נוסף לטעון שעם ישראל הוא עם של נוכלים ושקרנים.
2. ביקורת המקרא ננטשה בעשרים השנים האחרונות מעולם המדע - בשל מספר סיבות: האחת, כי עד עצם היום הזה לא נמצאה אפילו ראיה ארכיאולוגית אחת לתורת התעודות (כלומר, לא נמצאה אפילו תעודה אחת שתוכל לתמוך בטענה שהמקרא הורכב בתקופות שונות וכדו'). ושנית, מכיוון שאף מבקר מקרא לא הצליח עד היום לחלק את התורה לתעודות שונות, ועל כל נסיון שכזה ישנם אינספור מחלוקות בין מבקרי מקרא שונים על אותם מקורות עצמם בתורה. במילים אחרות, התורה לא באמת ניתנת לחלוקה שכזו. אפילו הנסיון לחלק את המקרא לפי השימוש בשמות (כמו א-לוהים, ה', וא-דוני) מוביל לכישלון, כי בפרקים רבים מופיעים כינויים שסותרים את ביקורת המקרא כמו "ה' הא-לוהים", "ה' א-דוני" וכדו'.
3. כיום אין מלמדים יותר את ביקורת המקרא באוניברסיטאות. היא ננטשה בידי המדע, וחוקרי מקרא בני ימינו מודים שלא ניתן לחלק את המקרא לתעודות.
4. למרות הנאמר, אתאיסטים רבים באינטרנט ובתקשורת מרשים לעצמם לתאר את ביקורת המקרא כתיאוריה ליגיטימית בקרב חוקרי מקרא, ומנסים לקדם תיאוריה עתיקה זו, שאבד עליה הכלח.
  

נ.ב.