האם מותר לקבוע נישואין בחודש חשוון?

שלום וברכה,

לגבי נישואין בחודש השמיני הוא חודש מרחשון, יש דורשים לגנאי ויש דורשין לשבח. הגאון רבי חיים חזקיה מדיני זצ"ל בספרו שדי חמד (חלק ז מערכת חתן וכלה אות כג) הביא בשם רב גדול אחד שכתב שלא ראה ולא שמע מעולם מי שמקפיד שלא לעשות חופה בחודש מרחשון, כי מה שנקרא מרחשון אינו על שם מרירות, אלא על שם שבו יורד רביעה ראשונה והוא מלשון הכתוב (ישעיה מ טו): `כמר מדלי` [ופירש רבינו עובדיה מברטנורא (מסכת בבא בתרא פרק ג משנה ו): "`מרזב`: מקום שהטפה של גשמים זבה ממנו, מר - טפה. כמו (ישעי` מ טו): `הן גוים כמר מדלי"`, ופירש רש"י ז"ל:

"כמר מדלי - כטיפה מרה המטפטפת משולי הדלי"]. ומעיר השדי חמד על כך כי לא ראינו אינו ראיה, וכבר הזכיר המנהג הזה הגאון רבי חיים פאלאג`י זצ"ל בספרו לב חיים (ח"ב סימן כו) שכתב יש הרבה שאין נושאין בחודש מרחשון, ואם זכרוני אינו מכזיב כמדומה לי שכן נהגו בעיר קושטא יע"א, ואם שהאמת הוא שמה שנקרא מרחשון הוא על שם טיפת גשמים שיורדים בו כמו שכתב הרב קמח סולת בדיני חודש מרחשון, מכל מקום חששו העולם למה שכתב [הקמח סולת], עוד שם שיש אומרים שנקרא מרחשון על שם שאין בו יום טוב ויש אומרים על שם שבו בפרק מתה שרה, ולפירושם מרחשון הוא מלשון מרירות ולכן נמנעים מלישא בו, אך בעיר הזאת אין מדקדקים בזאת ונהרא נהרא ופשטיה".

ואכן ישנם הנוהגים להימנע מלערוך נשואין בחודש מרחשון, וכן מבואר במנהגי חב"ד (עמוד עו). וכבר דרשו רבנן קדישי קמאי במיעוט המזל של חודש זה, כאשר מקובל ביד הגה"ק רבי צבי אלימלך מדינוב זצוק"ל ששמע מרבו הגה"ק רבי מנחם מענדל מרימנוב זצ"ל והביאו בספה"ק בני יששכר (מאמר חודש מרחשון אות ב ד"ה יצא): "עינינו הרואות שכל הגזירות המתחדשות על שונאי ישראל מצד המלכויות, וכן נתינת המסים וארנוניות התחלתן תמיד מן מרחשון, ואמר הטעם, שבחודש הזה היתה המרידה במלכות בית דוד (מלכים ב יז כא) וימליכו את ירבעם, [ככתוב (מלכים א יב לב): `ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה וגו` ויעל על המזבח אשר עשה בבית אל בחמשה עשר יום בחדש השמיני בחדש אשר בדא מלבו ויעש חג לבני ישראל`] על כן גזירות המלכיות במרחשון".

הדורשים את חודש מרחשון לטובה ואולם לא פשט המנהג הזה כל כך, ויש לדרוש גם בשבח החודש הזה ממה שכתב הגה"ק רבי צבי אלימלך מדינוב זצ"ל בבני יששכר (שם) כי הבית הראשון שבנה שלמה נשלם בחודש השמיני הוא חודש מרחשון, וכמפורש בקרא (מלכים א ו לח): "ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החדש השמיני, כלה הבית לכל דבריו ולכל משפטיו ויבנהו שבע שנים". ואמרו חז"ל במדרש (ילקוט שמעוני מלכים רמז קפד) שברוח הקודש לא נתחנך הבית עד חודש תשרי הבא, והיה מרחשון מתבייש והבטיח הקב"ה לשלם שכרו לעתיד במהרה בימינו בבנין הבית השלישי, וראה שם שהאריך בזה. ולפי זה החודש מוכן ומזומן בעתיד למעלה גדולה לברכה ולא לקללה.

וכן הורה הגה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זצוק"ל בתשובותיו (חלק ג סימן סו) שאין לחוש למה שיש מקפידין שלא לעשות בחודש חשון, וגם לכתחילה נכון לקבוע בו יום החתונה למזל טוב. וכן כתב הגאון רבי יצחק צבי לעבאוויטש זצ"ל אב"ד טשעפ בספרו שלחן העזר (ח"א עמוד פו) שבמדינתו [בארץ הונגריה] לא נמנעו מלעשות נשואין בחודש מרחשון. ובקהל חסידים מספרים שהגה"ק רבי ישעיה מטשעחויב זצוק"ל בן הגה"ק הדברי חיים זצ"ל נשאל פעם מאחד החסידים אם לעשות נשואין בחודש מרחשון כי שמע שאינו מסוגל לטוב מפאת שמו המר, וכעס עליו הגה"ק והשיב: מי אמר לפתרו על לשון מרירות, והרי יש לפרשו לשבח כי מר הוא לשון שררה וגדולה כמובא רבות בגמרא `אמר מר`. והגאון רבי שמואל הלוי זצ"ל אב"ד באמבורג בספרו נחלת שבעה (סימן ד) הביא ששמע שמר חשון הוא ראש לכל החדשים שממנו ידעינן קביעות כל החדשים ולכן נקרא `מר"`.

גם מקובל מפי הגה"ק מהר"י מרוז`ין זצ"ל (נר ישראל ח"ב עמוד טז) בטעם קריאת החודש בשם מרחשוון שאחרי אשר בני ישראל רחושי מרחשן שפתותיהם בחודש אלול ובחודש תשרי בכמה וכמה שירות ותשבחות, תפילות סליחות ותחנונים, הרי שבחודש שאחר זה הוא חודש מרחשון הורגלו פיות עם בני ישראל ועדיין מרחשן שפתותיהם מעין אלו התפילות והתשבחות שבחודשים המקודשים בלא הרגשה כמתוך הרגל, וכאדם היוצא מבית הכנסת ששפתיו ממללים ממה שהתחיל בבית הכנסת, ולכן קראוהו בשם מרחשון המורה על ריחוש השפתים.

בהצלחה - מנשה ישראל