מדוע לא מספיק להתנקות היטב עם מים וסבון ולהיות טהורים אלא צריך לטבול במקווה

שלום וברכה

אין עניין המקווה מפני שהטומאה מלכלכת והמקווה עשוי לשטיפה, ודברים אלו הם דברי טיפשות, וכי לאחר שבע ימים מהראייה האישה מלוכלכת וצריכה להתרחץ, אין זה אלא דברי הבל. אלא הטבילה היא מפני הטומאה הרוחנית אש יורדת רק ע"יטבילה במקווה, ומנין נדע שהטבילה הוא רק במקווה, את זה קיבלו חכמים מדור דור עד למשה רבינו בסיני, וידוע שבכל מקום שיש זכר ליהודים כירושלים מצדה וכדו` מוצאים מקוואות, וחכמים למדו מהפסוקים את כל הלכות המקווה מה בדיוק הצורה שבו יטהר האדם מטומאתו.

וכתב בלבוש את המקור ביורה דעה סימן רא סעיף א` אף על גב דכתיב בכל הטמאים [ויקרא טו, ו] ורחץ במים, אין הכוונה שיהו עולין מטומאתן ברחיצה במרחץ בעלמא, שאפילו עלו עליהם כל מימות שבעולם עדיין הם בטומאתם, וכן אשה נדה אפילו עלו עליה כל מימות שבעולם עדיין היא בטומאתה לבעלה וחייבין עליה כרת כבראשונה, אלא צריכה שתטבול כל גופה בבת אחת במי מקוה או במעיין, דכתיב [שם יא, כו] אך מעיין ובור מקוה מים יהיה טהור, שפירושו הטובל בהן מטומאתו יהיה טהור, ולא בטובל בדבר אחר, ובור מקוה מים שיהיה טהור הוא רק אילו לא היה לעולם בכלי ולמדו את זה מפסוקים אחרים בהלכות טומאה, ולכן אין המקווה כשר אלא ממי גשמים שלא עברו שום כלי, וזהו המקווה שבימינו,

וראי נא את מה שכתב החכם המקובל הירושלמי רבינו עובדיה הדאיה זצ"ל בספרו המפורסם שו"ת ישכיל עבדי (חלק ב - יו"ד סימן יג) וזה לשונו : " המקוואות והמעיינות הם מקווה טהרה לישראל לכל מין נגע ופגע, ונראים הדברים שיש בהם איזה סגולה רוחנית אשר היא מברחת ומרחקת כל מין טומאה שבעולם, ולא עוד אלא שמשרה ומשפעת על אותו הטמא שבא אליה רוח קדושה וטהרה, אשר בה לא תוסיף עוד אותה רוח הטומאה שהייתה בו לגשת אליו עוד הפעם. וסחור סחור לכרמא לא תקרב, ועינינו הרואות שכמה זבים וזבות נדות ויולדות טובלים במקוואות ובמעיינות וכן כמה חולים ובריאים טובלים יחד ומעולם לא נשמע שאיזה אחד נדבק בו איזה מחלה. מצד הטבילה .

וברור הדבר שהוא מטעם שכתבנו שיש בהם איזו סגולה. שאינה מקבלת שום חיידקים, ואדרבא היא מרחקת אותם, וממירה אותם ברוח קדוש וטהור. וכן שמעתי מקרוב בשם רופא אחד שבדק ובחן מי המקוואות שטובלים בהם. אם יש בהם איזה חיידקים. והודה ולא בוש כי השגחה אלוהית יש בהם כי למרות שהם כל כך עכורים וסרוחים לא נמצא בהם שום חיידק . ומכאן תשובה לאותם בזמנינו זה אשר נתפשט החופש בעולם בעוונותינו הרבים שנמנעים מלטבול במקווה מצד החיידקים, שאנשים הללו לא ידעו ולא הבינו.

כי במי המקוואות יש סגולה רוחנית שאין בטבעה לקבל שום נגע ופגע. ואדרבה היא מכבסת ומפשטת כל מין פגע רע והמר תמירנו ברוח קדושה וטהרה המוסיפה כוח ובריאות לאדם בגשם ורוח. ומכל שכן שמקרא מלא דבר הכתוב שומר מצווה לא ידע דבר רע ` עד כאן לשונו . אבל מה שכתב בדבריו שמי המקווה עכורים ולא נקיים, זה היה נכון בזמנו, כיום מי המקוואות נקיים להפליא, ויש הקפדה רבה על העניין שהמים יהיו נקיים מאוד, ומשקיעים כסף רב בהרבה שכלולים בכדי להביא את המקווה למצב נקי ביותר.

זה הרבה יותר מטופל בשים לב מאשר הבריכות הציבוריות לשחייה . נשמח לקבל את העבודה מוכנה. בהצלחה רבה - בנימין שמואלי