מוות קליני אצל היהודים

 

בספרי המחקר הרציניים בתחום, לא מוזכרת בכלל התופעה של דיבור עם ישו או מלאכים. רובם המוחלט של המתים הקליניים דיווחו על ישות אלוקית ששאלה אותם אם ברצונם לחזור לגוף, כולם סיפרו שהם ראו את המנהרה המובילה לעולם הבא, ולעיתים רבות גם ראו את את קרוביהם שנפטרו. אולם רק מעטים טענו שראו דמויות דתיות בזמן הזה. כידוע, אי אפשר ללמוד תופעה מדעית מתוך עדויות של אנשים מעטים (עדויות מועטות מטבען ניתנות לסילוף או לטעות). תופעה מדעית למדים רק מעדויות של רבים, אשר אינם ניתנים להכחשה.

 

תופעת המוות הקליני תועדה ביותר מ-10 מיליון מקרים בעולם, והסטטיסטיקה מדברת על יותר מ-30 מיליון מתים קליניים, ומסתבר, שהרבה יותר מכך בעולם כולו. מדובר בתופעה מדעית כלל-עולמית ורק לא בחוויה אישית של אדם זה או אחר. כשאנו מבקשים ללמוד על התופעה, עלינו לגשת לכלל, ולראות מה מדווחים רוב בני האדם שחוו מוות קליני. ואכן כולם מתארים יציאה מהגוף, מנהרה קבועה בתקרה המובילה לניתוק סופי מהגוף, ישות אלוקית של אור שדיברה אליהם בכח המחשבה, ולעיתים רבות קרובים שנפטרו. זוהי חווית סף-המוות הקלאסית שחוזרת שוב ושוב.

 

* * *

 

כעת, לגבי אותם מקרים מועטים שבהם אנשים דיווחו על ראיית דמות דתית, אציע את פרשנותי הבאה -

 

תחילה עלינו לזכור שאף אחד אינו יודע כיצד נראה ישו במציאות, או מוחמד, או להבדיל אליהו הנביא, ואף אחד לא יכול להעיד שהוא הכיר בוודאות את מי שראה. תמיד נוכל לשער שאותם מתים-קליניים ראו מלאך או צדיק חשוב, ובעוד הנוצרי פירש שהוא רואה את ישו, המוסלמי פירש שהוא רואה את מוחמד, ולהבדיל יהודי כלשהו סבר שהוא רואה את אליהו הנביא.

 

בנוסף לכך, עלינו להכיר בעובדה שיש דרגות ביציאה מהגוף, וישנן דרגות בגסיסה (לכן המוות הקליני נקרא בשם "חווית סף-המוות" בלשון המקצועית), ומכיוון שכך, יתכן מאוד, כי חלק מחווי המוות-הקליני היו עדיין קשורים לגופם באותו זמן, וחוויתם האמיתית התערבה או שובשה ע"י המח.

במילים פשוטות יותר - לא כל המתים הקליניים יצאו לגמרי מהגוף והתנתקו מהמח. יש מצבים שבהם המח עדיין היה ער, או ער חלקית. לכן אצל מעטים קורה לפעמים שהחוויה האמיתית שחוו מחוץ לגופם התערבה במחשבות המגיעות מהמח בדיוק כמו שקורה בחלום אמת, שעליו אמרו חז"ל שאין חלום אמת "בלי דברים בטלים", כלומר, יש מצב שבו אפילו חוויה רוחנית שבה הנשמה רואה אמת גמורה בעולמות עליונים עשויה לעיתים להתפרש אצל המח של האדם הפרטי. חז"ל גילו לנו שגם צדיקים אשר נשמתם יוצאת מגופם ומבקרת בעולמות עליונים, ומקבלת מסרים אמיתיים בעולם האמת, למרות כל זאת, עשויה חוויתם להתערב בזכרונות ודמיונות מן המח הנמצא בהכרה-חלקית במהלך שינה. על כן אמרו חז"ל שאין מראים לאדם אלא מהרהורי לבו".

 

ומסיבה זו, נראה כי מבחינה מדעית אדם יחיד אינו יכול להוכיח במוות הקליני שלו את מציאות העולם הבא. מוות קליני מוכיח את החיים לאחר המוות לא בגלל סיפור בודד שחווה אדם מסויים, אלא דווקא בגלל שיש בידינו מיליוני סיפורים זהים, ואנו מגלים כאן תופעה מדעית הקיימת בכל בני האדם המגיעים לסף המוות. לא יתכן לומר שמיליוני בני אדם "דמיינו" את אותה יציאה מהגוף, ריחוף, מנהרה, דיבור עם אור מיסתורי בכח המחשבה וחזרה אל הגוף.

עצם העובדה ששלושים מיליון מתים קליניים בעולם ויותר סיפרו על אותה חוויה, מוכיחה שהחוויה היא אמיתית, וזהו התהליך הראשון של יציאת הנשמה מהגוף בפטירת האדם.

 

החוברת "שיחה גורלית" הוקדשה לעיסוק גם בנושא המוות הקליני.
 
אני ממליץ לך לקרוא חוברת זו (על מציאות הבורא, הדתות, תורה שבעל פה, בחירה חופשית, למה אלוקים ברא אותנו ועוד). מומלץ לקרוא עד הסוף המפתיע, ולא לוותר על אף נושא. לקריאת החוברת - חפש בגוגל את המילים "שיחה גורלית".
 
שלך בברכה,
דניאל בלס