האם דיבור רע על מישהו מותר כאשר זה לתועלת כלשהי

שלום וברכה

את יכולה לומר למספרת שאת נשמרת מלשון הרע, ולבקש לעבור נושא, מאחר ואת אינך מעוניינת לשמוע מטעמי דת אין כל בעיה בדבר. להורים יש להקשיב ולא להאמיןלדבריהם, ולנסות להחחלי נושא, או לומר להם אמא את חושבת שאכן אין בדבר איסור לשון הרע. ספר חפץ חיים - הלכות אסורי לשון הרע - כלל י א.

אִם אֶחָד רָאָה אָדָם, שֶׁעָשָׂה עַוְלָה לַחֲבֵרוֹ, כְּגוֹן שֶׁגְּזָלוֹ אוֹ עֲשָׁקוֹ אוֹ הִזִּיקוֹ, בֵּין אִם הַנִּגְזָל וְהַנִּזָּק יוֹדְעִים מִזֶּה אוֹ לֹא. אוֹ שֶׁבִּיְּשׁוֹ, אוֹ שֶׁצִּעֲרוֹ וְהוֹנָה אוֹתוֹ בִּדְבָרִים. וְנוֹדַע לוֹ בְּבֵרוּר, שֶׁלֹּא הֵשִׁיב לוֹ אֶת הַגְּזֵלָה וְלֹא שִׁלֵּם לוֹ אֶת נִזְקוֹ וְלֹא בִּקֵּשׁ פָּנָיו לְהַעֲבִיר לוֹ עַל עֲוֹנוֹ, אֲפִלּוּ רָאָה דָּבָר זֶה בִּיחִידִי, יָכוֹל לְסַפֵּר הַדְּבָרִים לִבְנֵי אָדָם כְּדֵי לַעֲזֹר לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ וּלְגַנּוֹת הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים בִּפְנֵי הַבְּרִיוֹת, אַךְ יִזָּהֵר, שֶׁלֹּא יַחְסְרוּ אֵלּוּ הַשִּׁבְעָה פְּרָטִים, שֶׁנְּבָאֲרֵם בְּסָמוּךְ:, ואַחַר שֶׁיָּדַע, שֶׁחֲבֵרוֹ לֹא שָׁב עֲדַיִן מֵהָעִנְיָן הַהוּא הַנַּ"ל, וְהוּא מְכַוֵּן לְתוֹעֶלֶת, כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ, מֻתָּר לְסַפֵּר, אַךְ בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יַחְסְרוּ אֵלּוּ הַפְּרָטִים: פְּרָט הָרִאשׁוֹן.

שֶׁיִּרְאֶה זֶה הַדָּבָר בְּעַצְמוֹ, וְלֹא עַל יְדֵי שְׁמִיעָה מֵאֲחֵרִים, פְּרָט הַשֵּׁנִי. לִזָּהֵר מְאֹד,ולהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב מִתְּחִלָּה עַל פִּי דַּרְכֵי הַתּוֹרָה, אִם הַדִּין עִמּוֹ, וְהַשֶּׁכְּנֶגְדּוֹ הוּא הַגַּזְלָן וְהַמַּזִּיק וְהַמְבַיֵּשׁ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְכִמְעַט פְּרַט זֶה קָשֶׁה לְצַיֵּר מִן הַכֹּל, כִּי אֵין אָדָם רוֹאֶה חוֹב לְעַצְמוֹ, וְכָל דֶּרֶךְ אִישׁ יָשָׁר בְּעֵינָיו, וְאִם יִכָּשֵׁל בָּזֶה מִמֵּילָא הוּא בִּכְלַל מוֹצִיא שֵׁם רָע, אֲשֶׁר הוּא חָמוּר מֵאִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע: פְּרַט הַשְּׁלִישִׁי. שֶׁאִם הוּא מְשַׁעֵר, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁאִם יִתְוַכַּח עִמּוֹ בְּעַצְמוֹ, יִהְיֶה לְתוֹעֶלֶת, צָרִיךְ הוּא לְדַבֵּר עִמּוֹ, קֹדֶם שֶׁיְּפַרְסֵם הַדָּבָר לַאֲנָשִׁים: פְּרַט הָרְבִיעִי.

בְּיוֹתֵר יִזָּהֵר, עַל כָּל פָּנִים שֶׁיִּהְיֶה כָּל הַסִּפּוּר אֱמֶת, בְּלִי תַּעֲרֹבֶת שֶׁקֶר, וְשֶׁלֹּא לְגַזֵּם הָעִנְיָן יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא, דְּהַיְנוּ, שֶׁלֹּא לְחַסֵּר בַּסִּפּוּר שׁוּם פְּרָט קָטָן, שֶׁהוּא מֵבִין שֶׁדָּבָר זֶה הוּא צַד זְכוּת שֶׁל חֲבֵרוֹ, אַף שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין הַדָּבָר הַזֶּה מוֹעִיל לְהַצְדִּיק אֶת חֲבֵרוֹ, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים, אִם יֵדְעוּ הַשּׁוֹמְעִים צַד זְכוּת זֶה, לֹא יִתְגַנֶּה כָּל כָּךְ בִּפְנֵיהֶם, וּכְשֶׁהוּא יַחֲסִיר דָּבָר זֶה, יִתְגַנֶּה מְאֹד לִפְנֵי הַשּׁוֹמְעִים - אִסּוּר גָּדוֹל הוּא לְחַסֵּר פְּרָט זֶה. כְּלַל הַדָּבָר, שֶׁלֹּא יַגְדִּיל הָעַוְלָה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהִיא, דְּאִם לֹא כֵן, הֲרֵי הוּא בִּכְלַל מְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע וְעוֹבֵר עַל כַּמָּה אִסּוּרִין הַכְּתוּבִין לְמַעְלָה בַּפְּתִיחָה, עַיֵּן שָׁם: פְּרָט הַחֲמִישִׁי.

שֶׁיְּכַוֵּן לְתוֹעֶלֶת, וְהוּא הָעִקָּר, שֶׁעָלָיו סוֹבֵב כָּל הַהֶתֵּר הַזֶּה, כְּתַבְנוּהוּ בְּסָעִיף י"ג: [הגה"ה - וְאֶפְשָׁר דְּהוּא הַדִּין אִם כַּוָּנָתוֹ בְּסִפּוּרוֹ לְהָפֵג אֶת דַּאֲגָתוֹ מִלִּבּוֹ, הֱוֵי כִּמְכַוֵּן לְתוֹעֶלֶת עַל לְהַבָּא, [וּלְפִי זֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ זַ"ל, דְּאָגָה בְּלֵב אִישׁ יְשִׂיחֶנָּה לַאֲחֵרִים, קָאֵי גַּם עַל עִנְיָן כָּזֶה], אַךְ שֶׁיִּזָּהֵר, שֶׁלֹּא יַחְסְרוּ שְׁאָר הַפְּרָטִים שֶׁבְּסָעִיף זֶה]: פְּרַט הַשִּׁשִּׁי. אִם הוּא יָכוֹל לְסַבֵּב אֶת הַתּוֹעֶלֶת הַזּוֹ בְּעֵצָה אַחֶרֶת, שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְסַפֵּר עָלָיו, אֲזַי בְּכָל הָאֳפָנִים אָסוּר לְסַפֵּר, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא מֻכְרָח לְסַפֵּר אֶת הַמַּעֲשֶׂה, אַךְ הוּא יָכוֹל לְהַקְטִין אֶת הָעַוְלָה, שֶׁלֹּא יִתְגַנֶּה כָּל כָּךְ בִּפְנֵי הַשּׁוֹמְעִים, וְהַתּוֹעֶלֶת הַזּוֹ, אֲשֶׁר הוּא מְקַוֶּה, שֶׁיֵּצֵא עַל יְדֵי סִפּוּרוֹ, לֹא יִבָּצֵר מֵחֲמַת זֶה, מִצְוָה הִיא שֶׁיַּקְטִין, וְלֹא יְגַלֶּה כָּל קְלוֹנוֹ לִפְנֵי הַשּׁוֹמְעִין, כֵּיוָן שֶׁבְּלָאו הָכִי (שֶׁבְּלֹא זֶה) גַּם כֵּן יֵצֵא לוֹ הַתּוֹעֶלֶת: פְּרַט הַשְּׁבִיעִי. שֶׁלֹּא יְסֻבַּב לוֹ הֶזֵּק עַל יְדֵי סִפּוּרוֹ יוֹתֵר מִכְּפִי הַדִּין, שֶׁהָיָה יוֹצֵא, אִלּוּ הֵעִידוּ עָלָיו בְּאֹפֶן זֶה בְּבֵית דִּין:

בברכה – בנימין שמואלי