דתות וסמלים

שלום וברכה

ביהדות מסתכלים על סמלים של עבודה זרה באופן חמור ביותר, וכפי שהוזהרנו כמה וכמה פעמים בתורה להתרחק ולשקץ כל מיני סמלים מדתות אחרות שיש להם קשר לעבודה זרה, ומכיון שהנצרות היא עבודה זרה לדעת כל הפוסקים, כל הסמלים שלה אסורים בהחלט, ויש לבער כל סמל כזה, ואין לזה מקום בבית יהודי, ובשעת ביעור הצלב יש לכוון לקיים מצוות התורה על ביעור סמלי ע"ז, גם אם בפן האישי לא מרגישים שום השפעה מהחזקת הסמל.

ידוע הסיפור שהיה אצל אחד מצדיקי החסידות הראשונים שאחד בא אליו להתלונן שבמשך תקופה בא אליו אביו הנפטר בחלום ואומר לו להתנצר ח"ו, וציווה לו הצדיק לחפור סביב קבר אביו, וכשעשה כך מצא שם צלב שנפל מאחד הגויים שחפרו את הקבר, ומאז שסילק את הצלב פסקו החלומות. ומדברי הרמב"ם יש ללמוד שיש איסור מן התורה להסתכל ולעיין בצלב, וכלשונו (הלכות עבודת כוכבים פרק ב ב): "ספרים רבים חברו עובדי כוכבים בעבודתה היאך עיקר עבודתה ומה מעשיה ומשפטיה, ציונו הקב"ה שלא לקרות באותם הספרים כלל, ולא נהרהר בה, ולא בדבר מדבריה, ואפילו להסתכל בדמות הצורה אסור, שנאמר אל תפנו אל האלילים".

לעניין קעקועי הצלב שנמצא על חלק מהעדה האתיופית, זהו תוצאה מהשפעת הנצרות שהיתה על הקהילות שלהם בהיותם רחוקים ממרכזי היהדות, ולא ידעו כל כך מה לרחק ומה לקרב. כבר הזכיר בספר אוצר ישראל [ערך פלשים] בין שלל המנהגים שלהם שלבושי הכהנים שלהם כלבושי הנוצרים, וכוהניהם מתעטרים בכובע כמו כמרי הנוצרים, ומתעטפים בחגים ובמועדים ב"טלית" כעין הטוגם הרומית, עיי"ש באריכות.

בהצלחה - מנשה ישראל