שאל את הרב - כללי
גוגו מגוג
- י"א תשרי התשע"ו
שאלה
שלום כל הנושא של אחרית הימים מאוד מפחיד אותי בתור אחד שמתחזק יחסית לאט,איך יכול להיות שביאת המשיח זה דבר טוב עם 95 אחוז מעם ישראל ימותו?אני יודע שיש כמה דעות לעניין אבל כמו זה נראה העולם מתקדם למלחמה.
תשובה
לכבוד השואל,
אשריך ואשרי חלקך שאתה הולך ומתחזק בדרכך, בודאי שהקב"ה שמח בכל חיזוק קטן שאתה מוסיף.
מה שאתה צריך לדעת בבירור: אין רצונו של השם יתברך שנהיה כל כך מודאגים בשום פעם עד שלא יהא באפשרותינו להמשיך חיים תקינים. כל הדברים השליליים שנאמרו (או שנאמרים) אודות "מה שראוי לבוא" - אינם נאמרים אלא בדרך מוסר וכדי לעורר את העם.
הרי ידוע לך שכל תכליתינו בעולם הזה הוא רק להביא את העולם לידי תיקון וטוב, וכל הסיבה לבריאת העולם היא רק משום שהקב"ה רצה לתת לנו טוב - א"כ פשוט הדבר שרצונו יתברך שתמיד נשמור בתוכינו את ההרגשה הטובה והאיזון הפנימי התומך בהמשך חיים תקינים ופוריים.
ולגבי הלימוד המבוסס על הנזכר בפסוק: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" - שהגאולה העתידה תהיה כעין שהיתה הגאולה בזמן יציאת מצרים. ובזמן היציאה ממצרים נפטרו ארבע חומשי העם בימי מכת חושך, וכמו שכתוב "וחמושים (= אחד מחמישה) עלו בני ישראל מארץ מצרים". ולכן יש לימוד שאומר שכך תהיה גם בגאולה העתידה.
אמנם מה שאתה צריך לדעת זה שני דברים המסורים לנו על פי השקפה:
1. כותב הרמב"ם אודות מלחמת גוג ומגוג האיך תהיה (הלכות מלכים פרק יב הלכה ב):
"וכל אלו הדברים וכיוצא בהן, לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו. שדברים סתומין בהן אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו".
ולכן לא נוכל לדעת בדיוק האיך תהיה התהליך עד בוא הזמן.
ובפרטי ענין זה אתה צריך לדעת, שמקובל אצלינו שכל מה שיקרה אפילו באחרית הימים תהיה הכל בהשגחה פרטית. כלומר, לאותו בן אדם פרטי המגיע עונש יבוא עליו המגיע לו; אבל לאדם שהוא שלם ב"מידה כנגד מידה " עם הקב"ה, כלומר שהוא שומר תורה בלבו ובמעשיו, אז גם הקב"ה ישמור על נשמתו [עיין משנה סוטה פרק א - "במידה שאדם מודד, בה מודדין לו", וגם דברים רבה פרשה ד אות ד - " אם אתה תשמור את נירי (מצוות התורה), אני אשמור את נרך (את נשמתך)"]. ולכן אם יש איזו עברה "קטנה" (שאינו שייך כלל לחיוב כרת או מיתה) שעשית או איזה עברה בשוגג (שלא שייך לעונשים כאלו) אין לדאוג כלל מהמיתה, כי הקב"ה מתנהג עם העולם רק באופן של "מידה כנגד מידה".
ואם כן, אם אתה יודע בלבך שאתה מתחזק ועושה כל מה שאתה יכול כדי להתקרב להקב"ה , ובינך לבין הקב"ה אתה שומר את מה שצריך וע"פ שולחן ערוך, א"כ ברור שהקב"ה ישמור עליך ועל משפחתך אפילו אם יבואו חלילה דברים שצריכים לבוא על אלו הרחוקים מהשם. כמובן שצריכים להתפלל שאנשים בכלל יעשה תשובה, אבל ככל שהבן אדם יודע שבינו לבין הקב"ה הדברים בסדר, ואינו מכניס את עצמו (או נשאר) באיזה מקום פיסי שנגדר כ"מקום סכנה" על פי ההלכה, אז אין צריך לדאוג וכ"ש שלא לעכב את ניהול החיים הלאה באופן חיובי.
2. ועוד כותב הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות לסדר זרעים (ד"ה והחלק השני) אודות נבואה הנאמר בעניני פורענות:
"הנביא כשיתנבא בצרות ומאורעות לעם שהם חייבים, וכו' ואחר כן לא יתקיים דבר מן הענין [ההוא], ורוחמו מן השמים ועמדו כל ענינם בשקט ובשלוה - לא יודע בו כזב הנביא וכו' -מפני שהקב"ה ניחם על הרעה. וכו' אבל אם הבטיח בבשורות טובות שיתחדשו לזמן קצוב וכו', [אז] כל דבר שיצא מפי הקב"ה לטובה - אפילו על תנאי - אינו חוזר בו".
ולמדנו מכאן, שרק אם יש נבואה על טובה שעתידה להתרחש נוכל להיות בטוחים שתתקיים. אבל נבואה על הרע או על ענין של פורעניות - וכגון מלחמת גוג ומגוג - אינו מוכרח שיתקיים כלל - שאם יעשו ישראל תשובה משיח יבוא בדרך רחמים ולא נצטרך לפורענות כלל.
ולכן אינו ראוי לפספס זמן בחישובים של "אחוזים'" וכו', הואיל ויתכן שהדבר לא יתגשם כלל. וכל מה שדברו הנביאים בענין הזה על "מה שראוי לבוא" באופן שלילי - אינו אמור אלא בדרך מוסר וכדי לעורר את העם.
וכן מקובל אצלנו שיתכן שאין צער כלל קודם ביאת המשיח:
בספר משנה למלך כתב ששמע מהדברי חיים ז"ל, שכל מה שכתוב היה לפני עבודתם של הצדיקים בדורות האחרונים; אבל אחרי עבודתם במסירות נפש והרבה שמתו על קידוש ה` ואורך הגלות וקושי השעבוד במיסים וארנוניות כבר נמתק הכל. ושכן שמע כמ``פ מהדברי חיים שמשיח יבוא בלא צער כלל שיקדים לו.
בברכת שתמשיך להתחזק בדרכך הטוב ושתזכה לחשוב באופן חיובי ולדעת שהקב"ה רוצה לתת רק טוב,
רב נחום
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il