הערצה ופמניזם

לכבוד השואלת, 

1. אם את יודעת שהם רק אנשים, ואת לא היית מבטלת את תכניותך בשביל אותם מפורסמים, וכגון אם היית עוברת באישזהו מקום והיית רואה שהם מחלקים שם חתימות, שלא היית עוצרת ומבטלת את תכניותיך בשביל להמתין ולקבל חתימה, אז אין זה נקרא "פסל".

אם את רואה דברים בסדרות שמעוררות רגשות עמוקות של אהבה ורומנס, יש להמנע מלראותן, כי ההתעוררות העיקבית של רגשות כאלו, פוגמת בטהרה של אותן רגשות כאשר צריכים להשתמש בהם אח"כ בבניית יחס של ממש, בזמן הנישואין. 

2. אסור לברך שום ברכה שלא תקנו חז"ל. 

מה שאת כותבת: "מאוד מאוד מפלים נשים לרעה. מתייחסים אליהן כאל שוליות", אין זה אלא מבט שלילי שאת מלבישה על חוקי התורה. סך הכל בתורה לא נאמרה אלא פטור לנשים ממצות עשה שהזמן גרמה; ופעם שמעתי הסבר חיובי על זה, כי מדריגת הנשים ברוחניות היא גבוהה משל הגברים, ולכן אינן צריכות לקיום אותן מצוות עשה שהזמן גרמה כדי להגיע לבדיוק אותה קירבה להקב"ה שהגברים מגיעים אליה על ידי קיום אותן המצוות. והואיל ואפשר להסתכל על זה באופן חיובי ואת בוחרת לפרש את זה באופן שלילי, אין זה מראה אלא על כח בחירתך שאת בוחרת להלביש מבט שלילי על חוקי התורה. אבל עצם הפטור ממצוות עשה שהזמן גרמה שישנה בתורה, אינו מראה שום שוליות כלפי נשים. 

ומה שהגברים מודים להשם על שיש להם אותן מצוות עשה שהזמן גרמה, זהו על פי גמרא בבלי (קידושין לא.) ש"גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה", ולכן הם חייבים להודות על זה. אמנם דעת הגמרא ירושלמי, שגדול מי שאינו מצווה ועושה.

3. מה שישנם הרחקות מדרבנן בימי המחזור, אין זה משום שמתייחסים לאשה כמשהו מגעיל ולא רצוי, חלילה, אלא להיפך, את תראי כשתתחתני, שהמשיכה של אדם לאשתו היא כל כך גדולה וחשובה, עד שראו חז"ל שחייבים לגזור איזשהו הרחקות, כי בלי זה כמעט ולא תהי אפשרי לפרוש מן הייחוד באותם הימים שהיא אסורה. 

וחז"ל הזכירו את חשיבות האשה "אשת חיל עטרת בעלה" (משלי יב-ד) - שכמו שהעטרה יותר גבוהה מהמלך כי היא יושבת למעלה מראשו של המלך, כך האשה היא עוד יותר גבוהה במדריגתה הרוחנית מהגבר. ואין כאן שום אפליה כלפי נשים. (אולי לגבי הגברים.)

בברכה,

רב נחום