שאל את הרב - כללי
האם הסיפור על הגולם מפראג אמיתי
- כ"ה אדר א' התשע"ד
שאלה
האם הסיפור על הגולם מפראג אמיתי שמעתי גרסאות רבות לסיפור,אשמח לשמוע את הגרסה האמיתית...
תשובה
שלום וברכה
רבים טוענים כי סיפורי הגולם ידועים כסיפורי בדים. המקור הראשון שסיפר את סיפוריו היה הספר נפלאות מהר"ל שיצא לאור בשנת ה` תרס"ט, על ידי המהדיר יהודה רוזנברג מוורשא, והוא זה שהוציא גם את הספרים סיפורי שלמה ומלכת שבא, סיפורי אליהו הנביא, רפאל המלאך.
שנה אחר כך יצא לאור ספר בשם `ספר יצירה` שגילה את הזיופים של ספר נפלאות מהר"ל.
ונדפס על כך פולמוס שלם בכתב העת `מוריה` שנת ה`תשמה.
זה אמת ונכון שהמהר"ל מפראג השתמש בספר יצירה [כמו שהעיד הגה"ק הבני יששכר במאמרי חודש כסליו], אבל לא מופיע במקורות מה בדיוק הוא פעל כתוצאה מכך.
סיפורי הגולם אם הוא לא היה, נוצרו על הרקע הנ"ל. אבל רבים היו שקבלו את זה כדבר אמיתי שרק המסכילים שהה קשה להם לקבל את העובדה הזאת ניסו בכל דרך לזרוע ספיקות על העניין.
וראה בפירוש הר"י מוסקאטו על ספר הכוזרי שמבאר את הדרך כיצד ליצור גולם מן האדמה.
אף אם המהר"ל לא ברא גולם, הרי ברור שהעובדה אפשזרית, כמסופר בתלמוד על `רבא` שברא גולם שלא היה לו יכולת דיבור.
וכך כתוב בשו"ת חכם צבי שו"ת סימן צג:
"נסתפקתי, אדם הנוצר ע"י ספר יצירה כאותה שאמרו בסנהדרין רבא ברא גברא, וכן העידו על זקני הגאון מוהר"ר אליהו אבדק"ק חעלם, מי מצטרף לעשרה לדברים הצריכין עשרה כגון קדיש וקדושה, מי אמרינן כיון דכתיב ונתקדשתי בתוך בני ישראל לא מיצטרף, או דילמא כיון דקיי"ל בסנהדרין המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו ה"נ כיון שמעשה ידיהם של צדיקי` הוא הו"ל בכלל בנ"י שמעשי ידיהם של צדיקים הן הן תולדותם.
ונראה לי דכיון דאשכחן לר` זירא דאמר לגולם שברא רבא, `מן חבריא את תוב לעפרך`, הרי שהרגו ואי ס"ד שיש בו תועלת לצרפו לעשרה לכל דבר שבקדושה לא היה ר` זירא מעבירו מן העולם דאף שאין בו איסור שפיכת דמים... מ"מ כיון שיש בו תועלת לא היה לו להעבירו מן העולם אלא וודאי שאינו מצטרף לעשרה לכל דבר שבקדושה, כך נ"ל".
צבי אשכנזי ס"ט
והשלמה לסיפור הגולם שברא הרה"ק רבי אליהו מובא בספרו של בנו של החכם צבי הלא הוא הגאון המפורסם רבי יעקב עמדין זצ"ל בספרו שו"ת שאילת יעבץ (חלק ב סימן פב):
"אגב אזכיר כאן מה ששמעתי מפה קדוש אמ"ה ז"ל, מה שקרה באותו שנוצר ע"י זקנו הגראב"ש ז"ל, כי אחר שראהו הולך וגדל מאד נתיירא שלא יחריב העולם, על כן לקח וניתק ממנו השם שהיה דבוק עדיין במצחו, וע"י זה נתבטל ושב לעפרו. אבל הזיקו ועשה בו שריטה בפניו בעוד שנתעסק בנתיקת השם ממנו בחזקה".
בהצלחה - מנשה ישראל
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il