מוות קליני - אני בלחץ, מה לעשות?

לכבוד השואלת,

מה שאת צריכה לדעת בבירור: אין רצונו של השם יתברך שנהיה כל כך מופחדים בשום פעם עד שלא יהא באפשרותינו להמשיך חיים תקינים. כל הדברים השליליים שנאמרו (או שנאמרים) אודות "מה שראוי לבוא" - אינם נאמרים אלא בדרך מוסר וכדי לעורר את העם.

הרי ידוע לך שכל תכליתינו בעולם הזה הוא רק להביא את העולם לידי תיקון וטוב, וכל הסיבה לבריאת העולם היא רק משום שהקב"ה רצה לתת לנו טוב - א"כ פשוט הדבר שרצונו יתברך שתמיד נשמור בתוכינו את ההרגשה הטובה והאיזון הפנימי התומך בהמשך חיים תקינים ופוריים.

ידועים הם דברי הרמב"ם (הלכות מלכים פרק יב הלכה ב):"וכל אלו הדברים וכיוצא בהם, לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו". ואין לתלות דוקא שהתיקון הסופי יבוא באופן שלילי, כי מקובל אצלינו שהוא יכול לבוא גם באופן חיובי ומתוך רחמים.

עוד צריכים לדעת, שמקובל אצלינו שכל מה שיקרה אפילו באחרית הימים תהיה הכל בהשגחה פרטית. כלומר, לאותו בן אדם פרטי המגיע עונש יבוא עליו המגיע לו; אבל לאדם שהוא שלם ב"מידה כנגד מידה " עם הקב"ה, כלומר שהוא שומר תורה בלבו ובמעשיו, אז גם הקב"ה ישמור על נשמתו [עיין משנה סוטה פרק א - "במידה שאדם מודד, בה מודדין לו", וגם דברים רבה פרשה ד אות ד - " אם אתה תשמור את נירי (מצוות התורה), אני אשמור את נרך (את נשמתך)"]. ולכן אם יש איזו עברה "קטנה" (שאינו שייך כלל לחיוב כרת או מיתה) שעשית או איזה עברה בשוגג (שלא שייך לעונשים כאלו) אין לדאוג כלל מהמיתה, כי הקב"ה מתנהג עם העולם רק באופן של "מידה כנגד מידה".

ואם כן, אם את יודעת בלבך, שבינך לבין הקב"ה את שומרת את מה שצריך וע"פ שולחן ערוך, א"כ ברור שהקב"ה ישמור עליך ועל משפחתך אפילו אם יבואו חלילה דברים שצריכים לבוא על אלו הרחוקים מהשם. כמובן שצריכים להתפלל שאנשים בכלל יעשה תשובה, אבל ככל שהבן אדם יודע שבינו לבין הקב"ה הדברים בסדר, ואינו מכניס את עצמו (או נשאר) במקום שנגדר כמקום סכנה על פי ההלכה, אין צריך לדאוג וכ"ש שלא לעכב את ניהול החיים הלאה באופן חיובי.

בברכת חיזוק ושתזכי לחשוב באופן חיובי ולדעת שהקב"ה רוצה לתת רק טוב,

רב נחום