הליכה לים או לבריכה בין המצרים

שלום וברכה

אני מעתיק בזה את תשובתו של מרן רבי עובדיה יוסף שליט"א הדן לגבי שחיה בים ובריכה בשבוע שלפני תשועה באב, וגם את זה הוא מתיר לספרדים.

אבל בבין המצרים עד ראש חודש אב אין נידון להחמיר בזה, אלא שיש נזהרים בזה על סמך דברי השולחן ערוך (אורח חיים סימן תקנא סעיף יח) שכתב להימנע מדברים שיש בהם סכנה בימים אלו, וכלשונו:

"צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט` באב שלא לילך יחידי מארבע שעות על היום עד תשע שעות על היום משום שבהם קטב מרירי שולט".

ובפוסקים הוסיפו: "וכן יזהרו בימים אלו שלא לילך בין חמה לצל", [היינו על קו המפסיק שבין הצל לשמש].

ואכן כדאי להימנע בימים אלו מללכת לים בין השעות 8:30 בבוקר בערך ועד לשעה 4:30 אחרי הצהריים.

ושנשמע רק בשורות טובות - מנשה ישראל

שו"ת יחווה דעת חלק א סימן לח

שאלה: האם מותר לשחות בים או בבריכה בשבוע שחל בו תשעה באב

תשובה: במסכת תענית (דף ל ע"א), מבואר שאין איסור מצד עיקר ההלכה להתרחץ אפילו ביום ערב תשעה באב, עד לזמן סעודה המפסקת, אולם מנהג ישראל להחמיר ברחיצה אף קודם תשעה באב, וכמבואר בספר הרוקח (סימן שי"ב), שרבינו קלונימוס איש רומי פסק שאסור להתרחץ החל מיום ראש חודש אב, וכן כתב בספר פרדס הגדול (סי` קנ"ו). ובספר שבולי הלקט (סי` רס"ד). וברור שאין הכוונה לאסור הרחיצה מראש חודש אב מצד הדין, אלא מצד המנהג, וכמו שאמרו בנדרים (טו ע"א) דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אי אתה רשאי להתירם בפניהם.

ולענין לשחות בבריכה או בחוף ים, כשאין שם חשש פריצות ותערובת גברים ונשים כלל, מדברי הרמב"ם והרמב"ן, שלא אסרו בשבוע שחל בו תשעה באב אלא כניסה למרחץ, כלומר, להתרחץ במים חמים, משמע שבצונן מותר, ואין בזה מנהג להחמיר כלל. ואמנם מדברי האור זרוע והמרדכי נראה שסוברים להחמיר גם בצונן, אולם במקור דבריהם, בראבי"ה, מבואר שבצונן מותר על כל פנים. וכן העיד הגאון רבי ישראל איסרלן בשו"ת תרומת הדשן (סי` ק"נ), שכמדומה לו שראה בימי חרפו, שהיו מקילים לרחוץ בנהרות מראש חודש אב והלאה, ולא מיחו חכמים בידם. וכן כתב הגאון רבי ישראל מברונא בתשובה (סי` י"ב), שרבים מקילים ליכנס בנהרות בימים אלה, ודייקו כן מלשון הרמב"ם שלא אסר אלא במים חמים, אבל בצונן מותר, והטעם כי מרוב החום המצוי בחודש אב, מתמלאים זיעה, ומסתמא אם לא ירחצו לפחות בצונן יצטערו מאד, ולכן לא נהגו להחמיר בזה. וכן העיד בספר שלחן גבוה (סי` תקנ"א ס"ק מ"ח), שהמנהג בשאלוניקי לשחות בים, אפילו ביום ערב תשעה באב, ואין פוצה פה. וכן העיד הגאון רבי חיים פלאג`י בספר רוח חיים (סי` תקנ"א סק"ז), על מנהג איזמיר.

ואמנם יש אחרונים שהחמירו גם בצונן, ומהם: בספר מטה יהודה, ובספר בן איש חי, מכל מקום בהיות שכל יסוד חומרא זו אינה מעיקר ההלכה אלא מתורת מנהג, ובארץ ישראל אין מנהג ברור בזה אצל עדות המזרח, נראה שבודאי יש להורות להקל לשחות בים או בבריכה או להתקלח בצונן, אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב. ומכל מקום נראה שלאחינו האשכנזים היוצאים ביד רמ"א, יש להחמיר אף בצונן, ורק לפועלים השבים ממלאכתם שטופי זיעה, ובלא מקלחת בצונן יש להם צער רב, יש להקל להם להתקלח בצונן.