הימים שבין בין א ל- ט באב

שלום וברכה

ספר קצור שו"ע סימן קכב

(ז) משנכנס אב, ממעטין בשמחה. אין בונים בנין של שמחה או בנין למגורים שהוא רק להרווחה.

ובן ישראל שיש לו דין עם גוי, ישתמט ממנו אם אפשר משום שמזל הישראל רע, ואם אפשר ישתמט כל החודש ולכל הפחות עד לאחר תשעה באב.

אין מקדשין את הלבנה עד לאחר תשעה באב:

(ח) מנהג בכל קהילות אשכנז שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בתשעת הימים שמן ר"ח עד לאחר ת"ב. ואסור אפילו בתבשיל שנתבשל בו בשר או שיש בו שומן. ואפילו בשר עוף אסור. אבל מי שמאכלי חלב מזיקין לו, יכול לאכול בשר עוף. ולצורך חולה, הכל מותר. ומ"מ אם אינו קשה לו, יש לו להפסיק שלא לאכול מן ז` באב ולהלן. וכן נוהגין קצת יולדות להמנע מבשר ויין מז` אב ואילך, כי באותו היום נכנסו הגוים להיכל (כדלקמן סימן קכ"ד ס"כ).

בסעודת מצוה, כגון מילה ופדיון הבן וסיום מסכתא, מותרים בבשר ויין. וחוץ מאבותיו ואחיו ובניו וחוץ מאלו שיש להם שייכות במצווה, יכול להזמין עוד י` אנשים לריעות, אבל רק אותם שגם בפעם אחרת היו באין אליו אל המשתה. וכל זאת מותר אפילו בערב ת"ב קודם חצות היום. אבל לא אח"כ.

הסעודה שנוהגים לעשות בלילה שלפני המילה, אינה סעודת מצוה (ע"ל ס"ס קס"ג) ואסורים בבשר ויין, אלא יש לעשותה, במאכלי חלב. וכוס של הבדלה במוצ"ש, אם יש תינוק, שישתה רוב הכוס נותנים לו, ואם לאו, יכול המבדיל בעצמו לשתות:

(ט) אין מכבסין בתשעה ימים אלו. ואפילו חלוק או בגד שאינו רוצה ללבשו עד אחר התענית, ואפילו לתתם לכובסת גויה אסור. וישראלית מותרת לכבס בגדי גוים, ומ"מ בשבוע שחל בו תשעה באב יש לה ליזהר.

אסור בתשעה ימים אלו ללבוש או להציע בגדים המכובסים מקודם, רק לכבוד שבת מותר ללבוש בגדי פשתן, ולהציע על השולחנות לבנים, ולהחליף מטפחות הידים [מגבות] כדרך שעושין בשאר שבתות, אבל סדינים לבנים אסור להציע. ואשה שצריכה ללבוש לבנים לספור ז` נקיים, מותרת לכבס וללבוש. וכן המטפחות שמלפפין בהן את התינוקות שמלכלכין אותן תדיר, מותר לכבסן:

{ולכן אם רוצים ללבוש בגדים נקיים, יש ללבשם מעט זמן לפני תשעת הימים וכך יהיה מותר ללבשם לאחר מכן.}

בגדי זיעה מותר ללבוש גם בגדים מכובסים.

(י) אין עושין בתשעה ימים אלו בגדים חדשים או מנעלים חדשים או לארוג אנפלאות (זאקקען שטרומפף) אפילו על ידי אומן גוי. ולצורך גדול כגון לנשואין שיהיו מיד אחר תשעה באב, מותר ע"י אומן גוי, אבל לא ע"י ישראל. וקודם ר"ח, מותר בכל ענין לתתן אפילו לאומן ישראל, ומותר לו לעשותן אפילו אחר כך:

(יב) נהגו שאין רוחצין בתשעה ימים אלו אפילו בצונן. אך לרפואה כגון יולדת או מעוברת שקרובה ללדת שטוב לה לרחוץ, וכן אדם חלוש שצוה אותו הרופא לרחוץ, מותרין לרחוץ אפילו בחמין. וכן נדה, רוחצת וטובלת כדרכה. ואם טובלת בלילה שלאחר תשעה באב ואי אפשר לרחוץ, אזי יכולה לרחוץ בערב תשעה באב. וכן כשלובשת לבנים יכולה לרחוץ מעט כדרכה, כיון שאינה עושה לתענוג:

ביום חום מותר להתקלח להסיר הזיעה. (איגרות משה)

(יג) ר"ח אב שחל בערב שבת, מי שרגיל לרחוץ בחמין בבל ע"ש, מותר גם עתה לרחוץ אפילו בחמין. אבל בערב שבת חזון אסור לרחוץ בחמין אפילו למי שרגיל בכך, כי אם פניו ידיו ורגליו. וכן מי שרגיל בחפיפת הראש כל ערב שבת, מותר לו גם עתה אך לא בבורית (סבון, זייף) ומי שרגיל לטבול כל ערב שבת, מותר לו גם עתה לטבול בצונן. אבל מי שמבטלה לפעמים, אסור לו:


עד כאן הלכות תשעת הימים לאשכנזים

ומותר לצאת לשידוכים גם בימים אלו.

לספרדים אין להימנע מאכילת בשר ויין ורחיצה ולבישת בגדים מכובסים, אלא בשבוע שחל תשעה באב להיות בתוכה בשנה זו (ה`תשס"ח) שתשעה באב חל ביום א` אין נוהגים איסורים אלו כלל לבני ספרד.



בברכה - בנימין שמואלי