אני לא יודעת כבר אם זה הזיווג שלי

רע לי עם בעלי זה זמן רב. אני לא יודעת כבר אם זה הזיווג שלי.אהבתי אותו מאוד לפני שהתחתנו ועכשיו... אנחנו בקושי מדברים. אנחנו לא מסכימים על כלום.אנחנו יותר בברוגז מאשר בשולם. תחילה כעסתי עליו כי הרגשתי שהוא עדיין לא שיחרר את חבל הטבור מהוריו.שהוא שוכח שהוא נשוי. ועל זה החלטתי לא לדון איתו יותר כי הוא חושב שאני מסכסכת בינו לבין הוריו..שאני שטן.עכשיו הוא החליט שהוא לא רוצה כרגע ילדים ואני לא מוכנה שהוא יגמור בחוץ (סליחה). כי אני מאוד רוצה ילדים. אני כבר גדולה בגיל וזה חשוב לי.הוא עשה פרצוף מאד פוגע שהוא גמר בפנים כאילו זה באשמתי ועכשיו הוא לא יודע מה לעשות?? אז אני לא מוכנה יותר לשכב איתו. עד שאני לא ירגיש בטוחה בתוך הזוגיות הזו. ואני יודעת שאני לא ממלאת את חובתי אבל זה בגלל שאני לא מרגישה שיש לי בעל בכלל..הוא רק ישן כאן הוא כל היום עם המשפחה שלו עד שמונה תשע בערב.. הוא בא מתקלח..לפעמים לא. ונרדם אחרי שעה. רע לי ואני לא יודעת מה לעשות. אני חושבת ברצינות על גירושים.