שמות כלה וחמותה

שלום וברכה

בראש ספרו הנודע של רבי יהודה החסיד "ספר חסידים" נדפסה צוואתו המפורסמת הכוללת כמה וכמה אזהרות ומידות חסידים, וביניהם עומד ומזהיר בעניני אירוסין ונישואין על שמונה זיווגים שאין ראוי לעשותן, וכי כל המזדווג בהם לא יצליח, ובין השאר, מזהיר: "לא ישא אדם אשה ששמה כשם אמו, או שמו כשם חמיו, ואם נשאה, ישנה שם האחד, אז יש תקוה". והזהירו על כך בשאר ספרי מוסר, וכפי שכתב הגאון רבי אליעזר פאפו זצוק"ל בספרו פלא יועץ (ערך צוואה) וזה לשונו: "וראוי לכל אדם לחוש לקיים צוואת רבי יהודה החסיד כי הדברים עתיקים, ומי שיודען ועובר על דבריו הרי זה מתחייב בנפשו", וכיוצא בזה כתב בספר יעלזו חסידים ():

"מי שיש לו ידיעה מצוואת רבי יהודה החסיד חלילה לו שלא לחוש לדברי הרב, כי גדול כבודו, ומי שאינו חושש לדבריו כדאי הוא להתחייב שלא יהיה זיווגו עולה יפה" והביא דבריו הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני זצ"ל בספרו שדי חמד (מערכת חתן וכלה אות ו ד"ה גם). טעמים לצוואה שלא ישא אדם אשה כשם אמו משום עין הרע הגאון רבי יצחק פאלאג`י זצ"ל בספרו יפה ללב (ח"ד אה"ע סי` סב אות יא) כתב בזה דברים ברורים וז"ל: "...סודו ידוע ופשוט הוא, מפני מראית העין כי יפול בו עין הרע, ועיין בספר ברית עולם [להגה"ק החיד"א] על ספר החסידים (סי` תעז) כי משם אתה למד גם כן שכל דברי הרב רבי יהודה החסיד ואת אותותיו מאזהרותיו וצוואותיו הם משום עין הרע, שבא על דברת בני האדם, ועל זה תיקנו לנו רז"ל [ירושלמי ברכות פ"ד ה"ב תפילת רבי ינאי] להתפלל בכל יום `ואל תעשינו שיחה בפי הבריות`, כמו שכתב רבי יעקב בעל הטורים (או"ח סי` קלא) ע"ש, שהוא אפי` לטוב משום עין הרע, ...

וטעמא טעים דהכל הוא משום עין הרע שהם מוזכרים [כאחד] בכתובה ובבבית הכנסת ובמי שבירך..., עכ"ל. משום כיבוד אב ואם - כשיקרא לאשתו בשמה השוה לשם אמו ויש שכתבו טעם אחד לדבר, לפי שמהלכות כיבוד אב ואם הוא שאסור לקרוא לאביו ולאמו בשמם, וגם לאנשים אחרים ששמם כשם הוריו אין לקרותם בשמם [אם הוא שם שאינו רגיל], וכנפסק בשו"ע יו"ד (סי` רמ ס"ב), ולכן באם יקח אשה ששמה כשם אמו, נמצא שכל ימיו יהיה מנוע מלקרותה בשמה מאחר ששמה כשם אמו, ולפי שקשה ליזהר בזה לכן יש למנוע מליקח אשה ששמה שוה לשם אמו, וכיוצא בזה הטעם לענין שלא יקח אדם אשה ששם אביה כשמו, מאחר שאשתו לא תוכל לקרוא לבעלה -ששמו כשם אביה- בשמו, ומסתמא לא תוכל לעמוד בזה, וטעם זה הביאו הגאון רבי יהודה גרינוואלד זצ"ל אב"ד סאטמר בספרו זכרון יהודה (מהדורה תניינא סימן קמו) וכתב:

"הגם דבוודאי רוח ה` דיבר בם בקדושי ה` זי"ע בכל זאת יש לומר טעם ע"פ פשוטו", וכנ"ל, וכן הטעים הגאון רבי יוסף ראזין זצ"ל מראגיטשאב בספרו שו"ת צפנת פענח (סי` קכח), והגאון רבי אליעזר סג"ל מישעל זצ"ל אב"ד טורקא בספרו משנת אליעזר (תנינא סי` כט), וכ"כ בקיצור הגאון רבי יוסף חיים זצוק"ל מבגדד בספרו בן איש חי (הלכות שנה ראשונה - פרשת שופטים אות כח) שהטעם הוא מפני הכבוד.

ולכן אם אחר הנישואין מבחינים בשיווי שמות הכלה וחמותה או בשיווי שמות החתן וחמיו יש תקוה על ידי שינוי השם, ואין צורך לשנות את השם לגמרי, ודי להוסיף לך שם שאת מתחברת אליו, בנוסף לשם `שרה`, וכמו שפסק רבינו החתם סופר, וכן דעת הגה"ק רבי שניאור זלמן שניאורסאהן זצוק"ל מליאדי בעל התניא, כפי שהעיד נכדו הגה"ק רבי מנחם מנדל שנייאורסאהן זצוק"ל מליובאויטש בספרו צמח צדק (פסקי דינים יו"ד סי` קטז) שהורה במעשה שהיו השמות שוין, להוסיף לכלה שם נוסף כגון שאם היה שמה רחל, יקראוה רבקה רחל.

וכן כתב הגאון רבי משה תאומים זצ"ל אב"ד יאברוב בספרו דבר משה (סי` נח) שיותר נכון להוסיף שם לשם הקודם, ולא לשנות השם הקודם לגמרי, כנודע מדברי האר"י זצ"ל אשר נפש חיה הוא שמו, וכל נמצא שואב חיותו משורשו על ידי אותיות שמו, ושורש חיותו של אדם בשמו, ולזאת אם עוקרין את שמו אשר יקרא לו בעת לידתו, אזי אם אינו יודע בסוד הדברים האיך לשנות לשם אחר אפשר כי השם השני לא מחיותו הוא, וח"ו יפסוק חיותיה, ולכן יש להוסיף ולא לשנות, אלא שתקפידי שמעתה יקראו לך, רק בשם החדש שאינו שוה לשם חמותך, וכמו שמביא שם בשם הגה"ק השר שלום מבעלזא זצוק"ל.

והוספת השם נעשה בכך שיעשו לך מי שברך אצל הספר תורה בשם החדש כמה פעמים, וכ"כ הגאון רבי דוד שפרבר זצ"ל אב"ד ברשוב בספרו שו"ת אפרקסתא דעניא (ח"ג - אה"ע סימן רסד) וז"ל: "אופן הוספת שם לאחד מהם, עיין ברמ"א (אה"ע סי` קכ ס"ג) שכתב, וכל שהוחזקה ל` יום בעיר אין חוששין להם יותר. ...ועכ"פ יעלה ג"פ לתורה בתוך ל` יום", אלא שלענין שינוי השם באשה שאינה בעליה לתורה כתב שם: "עיין עוד שם בפתחי תשובה (אה"ע סי` קסט סקי"א) בשם ב"מ באשה מארץ רחוקה בלי מכירה שהורה שתתעכב שם שלשים יום ותתחזק בשם זה ע"י שיקראו לה וענתה יעויין שם, שהרי באשה לא שייך בעלייה לתורה. ...

אמנם בנידון דידן נראה לענ"ד דאם שמות השוים הוא בהנשים, יעשו לה מי שברך בשינוי שם בפומבי, ואם אפשר בעשרה ודאי טוב ונכון, ואם לאו סגי בשלשה ואנשי הבית יקראוה כך. ונוסח המי שברך יהיה מי שברך את וכו` הוא יברך את פלונית בת פלונית (ר"ל בשמה דעד השתא) בעבור שתתן כך וכך לצדקה, ומעתה יקרא שמה בישראל פלונית פלונית (דהיינו שמה החדש ושמה הקדום) בת פלונית וכו`, ...ובעז"ה יתברך לא יאונה להם כל רע, רח"ל". בהצלחה - מנשה ישראל