בנוגע לפגם הברית והלכות תשובה

אעתיק לך מקצת דברי חכמים בעניין

אמר ר` יוחנן כל המוציא שכבת זרע לבטלה חייב מיתה שנאמר וירע בעיני ה` אשר עשה וימת גם אותו. רבי יצחק ורבי אמי אמרי כאילו שופך דמים שנאמר הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שוחטי הילדים בנחלים תחת סעיפי הסלעים, אל תקרי שוחטי אלא סוחטי, רב אסי אמר כאילו עובד עבודת כוכבים כתיב הכא תחת כל עץ רענן וכתיב התם על ההרים הרמים ותחת כל עץ רענן.

ושם בעמוד ב`: אמר רב המקשה עצמו לדעת יהא בנדוי, ולימא אסור, דקמגרי יצה"ר אנפשיה וכו`, אמר ר` אלעזר מאי דכתיב ידיכם דמים מלאו אלו המנאפים ביד, תנא דבי רבי ישמעאל לא תנאף, לא תהא בך ניאוף בין ביד בין ברגל.


ובבית יוסף אבן העזר סימן כג

כתוב בספר הזוהר שחמור עון הוצאת זרע לבטלה מכל שאר עבירות שבתורה לכן צריך ליזהר ממנו מאד:

אעתיק לך דעת הרמב"ם שהיה מגדולי הרופאים בדורו, (הלכות דעות פרק ד):

"שכבת זרע, היא כוח הגוף וחייו ומאור העיניים; וכל שתצא ביותר, הגוף בולה וכוחו כלה וחייו אובדים, הוא שאמר שלמה בחכמתו, "אל תיתן לנשים, חילך; ודרכיך, למחות מלכין" (משלי לא, ג): כל השטוף בבעילה - זקנה קופצת עליו, וכוחו תשש ועיניו כהות וריח רע נודף מפיו ומשחיו; ושיער ראשו וגבות עיניו וריסי עיניו נושר, ושיער זקנו ושחיו ושיער רגליו רבה; ושיניו נופלות, והרבה כאבים חוץ מאלו באים עליו: אמרו חכמי הרופאים אחד מאלף מת בשאר חולאים והאלף מרוב התשמיש, לפיכך צריך אדם להיזהר בדבר זה אם רצה לחיות בטובה".
עכ"ל

ואעתיק לך את מאמרו של הרב זמיר כהן בעניןנאמר בתלמוד (נדה יג, א):

"כל המוציא שכבת זרע לבטלה, חייב מיתה (-בידי שמים). שנאמר "וירע בעיני ה` אשר עשה (אונן, בנו השני של יהודה שהיה משחית את זרעו) וימת גם אותו" (בראשית לח, י) וכאילו שופך דמים שנאמר "הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שוחטי הילדים בנחלים." (ישעיה נז, ה)

"כל האוחז באמתו ומשתין, כאילו מביא מבול לעולם" (שמא יגרם מתוך כך השחתת זרע. וראה שם שאם הוא נשוי, מותרת האחיזה. משום שבנשוי רחוק החשש מהשחתת זרע עקב כך).

כלומר, כשם שהמבול השחית את המוני בני-האדם אשר חיו אז בעולם, כך המשחית את זרעו נחשב אצל בורא היקום כרוצח כלל-עולמי.

והתמיהה היתה רבה. מדוע? הרי גם אם נחשב הוא אצל האלוקים לרוצח משום שהזרע שהושחת לבטלה היה כשיר ליצירת ולד, מדוע לא ייחשב לכל היותר כרוצח אדם אחד, שהרי בכך מסתכם כל הגלום בזרע זה! ומה לזה ולמבול המשחית עשרות מיליוני בני אדם?!

אולם, לאחר המצאת המיקרוסקופ ושכלולו התגלה לאנשי המדע מחזה מדהים. בכל מיליליטר של נוזל זרע, יש בממוצע 120 מיליון תאי זרע! כאשר בכל אחד מהם גלום הפוטנציאל להיות אדם.

או אז הוארו דברי חז"ל באור חדש ושונה לחלוטין. אך התמיהה גדלה שבעתיים: מנין ידעו זאת חז"ל כבר אז?? (התלמוד נכתב לפני כאלף ושש מאות שנה!).

לנו ידוע, שכל מידע מדעי הנדרש לצורך ההלכה, נאמר למשה בסיני. וכך, עם האזהרה על הוצאת זרע לבטלה, גילה לנו בורא האדם כי בכל שכבת זרע קיימת מבחינה פוטנציאלית אנושות שלמה, והמשחיתה נחשב בממד הרוחני אצל בורא היקום כאילו הביא מבול לעולם! (שהרי הוא השחית אנושות שלימה בנוזל!).
והדברים מדהימים.

יש לציין שגם את פרטי הפרטים של יצירת העובר, אשר התגלו לחוקרי הביולוגיה רק באמצעות כלים אלקטרוניים משוכללים ביותר, ידעו חז"ל עד הפרט האחרון. וזאת מתוך פסוקים בתנ"ך, וכפי הביאור שקיבלו מרבותיהם.

וכך נאמר בתלמוד (מסכת יומא דף מז, א) בסוגיה העוסקת ביצירת הולד:

"כתיב (=כתוב) "ותזרני חייל למלחמה" (שמואל א`, כב), וכתיב "המאזרני חייל למלחמה" (תהילים יח)? [כלומר, מדוע במקום אחד אומר דוד המלך "ותזרני" מלשון זריה (כדרך הזורים את החיטה ברוח כדי להעיף את המוץ ולברור את החיטה), ובמקום אחר אומר דוד "המאזרני"?] אמר דוד לפני הקדוש ברוך-הוא: רבונו של עולם, זריתני (בשעה שנוצרתי, זרית את כל השאר ובראתני מתא הזרע האיכותי והחזק ביותר) וזרזתני (זרזת את התא הזה כדי שהוא יגיע ראשון ויפרה את הביצית. וכך נאזרתי חייל למלחמה, ונצחתי).

וכלשון רבנו חננאל (חי לפני כאלף ומאה שנים) בביאורו שם:
"כל העולם נוצר מן הברור (=החלק הנברר והאיכותי ביותר) של שכבת זרע". (ועיין שם בדבריו אודות המיוחד בדוד).

ואכן, כך בדיוק מתרחש וכפי שנודע לחוקרים. ואין להאריך בזה יותר.

והעיצה להתגבר על כך היא ע"י לימוד התורה ושמירת העינים, הם שני הערובות לשמירת הברית

בברכה - בנימין שמואלי