האם מעלות גירה??

שלום רב

לטענתך שהדבר כל כך פשוט שהתורה מדברת על מה שאנו קוראים שפן וארנבת, וכל כך פשוט ששפן וארנבת הם אינם מעלים גירה, מה לדעתך הביא את משה רבינו שהיה חכם לכל הדעות, לטעות ולהטעות בטעות גלויה כל כך, שכל אחד יכול לעמוד בה.

יש חזקה בתלמוד שבני אדם אינם משקרים בדבר שאפשר לעמוד על השקר בקלות.

אסתפק בהצגת התשובה לשאלה הזאת כפי שהשיב הגאון המפורסם רבי יחיאל יעקב וינברג זצ"ל בספרו שו"ת שרידי אש (ח"ב סי` יז).

וזה לשון התשובה: "ספק בזהותה של הארנבת שבתורה עם ה - Lievre או האזע.

לדעת אברהם אבן שושן הארנבת היא מין חיה המצויה בארצות המזרח, ואין זו הארנבת שבארצות המערב, וארנבת שבארצות המזרח היא באמת מעלה גרה. ואחרים, כמו ר` דוד צבי הופמן, ראש בית המדרש לרבנים בברלין, בפירושו לויקרא, אומר, כי התורה לא נתכוונה לסימניה האנטומיים של הארנבת (שהיא חסרה את הארבעה תאים בקיבה של מעלי הגרה) ונתנה רק סימן חיצוני, היינו שהארנבת מניעה את לסתותיה בדומה למעלי גרה, ועל ידי כך היא נראית לעין כמעלה גרה. התורה רצתה למנוע טעות, כי ע"י המראה החיצוני היא נראית כמעלה גרה ואפשר לטעות ולחשוב אותה לחיה כשרה. והוא הדבר גם בשפן (ועי` בפירושו זה, תרגום עברי, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים). וכל החוקרים החזיקו בדעה זו של רד"צ הופמן. עי` למשל בספר החי של התנ"ך למר יהודה פליקס, תל - אביב, תשט"ו, הוצאת סיני.

ובספר כתבי הרב ד"ר יוסף זליגר מחזיק מחברו בדעה, כי הארנבת והשפן הם מיני גמלים. וכי המתרגמים השונים נגררו אחרי המתרגמים היוונים הקודמים, שטעו בתרגום שמות אלה. בדעה זו החזיק גם ר` אהרן מרקוס בספרו ברזילי. אבל יותר נראית דעתו של רד"צ הופמן, שמוכיח אותה בראיות בלתי מעורערות.

שמחתי לראות כי כבודו עוסק בלימוד התורה, שהיא חיינו ואורך ימינו. וטוב שיסביר לידידו שחלילה לחשוב כי התורה טעתה ח"ו. אדרבא, כל המדענים, ללא יוצאים מן הכלל, מודים שתיאורי התורה של מיני בעלי חיים הם מדויקים ונכונים, ויש רק להטיל ספק בידיעותינו, אבל לא ח"ו באמיתתה של תורתנו הקדושה. ושלום למר ולכל אשר לו, וברכה והצלחה במעשיו.

מוקירו מאד
יחיאל יעקב וויינברג


[הגאון רבי יחיאל יעקב וינברג נולד ברוסיה בשנת ה"א תרמ"ה (1885) ונפטר במונטרה, שוויץ בשנת ה"א תשכ"ו (1966) ונקבר בירושלים, למד בישיבות ליטא, בימי מלחמת העולם הראשונה היגר לגרמניה ולימים נתמנה כראש בית המדרש לרבנים על שם רבי עזריאל הילדסהיימר בברלין, עד לסגירתו על ידי הנאצים ימ"ש בליל הבדולח, בשנת תרצ"ט (1938). הוא היה גאון תלמודי שהשיב לשאלות רבות בהלכה, וחינך דורות של רבנים, מנהיגים והוגים].

לענין השפן יש לציין עוד שאף שאינו מעלה גרה לכאו`, מ"מ מצאו שיש לו שלשה מעיים עוורים, [אחד גדול במקום הרגיל, ועוד שניים נוספים באמצע המעי הגס), והמזון כשהוא עובר ממעי למעי יש בכך מעין העלאת גרה, ויש חכמי טבע כיום הטוענים שגם מה שהשפן מניע פיו כהעלאת גרה שייך לזה, ראה ספר שיחת חולין (עמוד 410).

כמו כן לענין הארנבת, מלבד הדעה הנ"ל, מצאו בקיבתה מחיצות שבהן היא הודפת את האוכל המוקשה לטחינה חוזרת, וכן גילו החוקרים לאחרונה [וידוע כיום לכל זיאולוג], שהארנבת אינה מסוגלת לעכל את מזונה כראוי בפעם אחת, ולכן מתחלקת צואתה לשני סוגים, המזון המתעכל יפה עובר במעי העוור ויוצא בגללים ארוכים ורכים מבית הרעי, אבל המזון שאינו מתעכל יפה אינו נכנס למעי העוור אלא נפלט בגללים עגולים וקשים שמכילים ויטמין B, שאותם הארנבת חוזרת ואוכלת ולועסת אותם שוב לעיכול נוסף, [וככתוב בספר `הפיזוליגיה של בעלי החיים` עמוד 20].

ואם כך, הרי יש בארנבת ממש ענין של העלאת גרה, ואין שום סתירה בין התורה והמדע, ואם מוצאים סתירות כביכול, הרי הן `מדומות` בלבד, משום חוסר ידיעותינו ובקיאותינו, ועל כגון זה נאמר (בראשית רבה נג יט): "הכל בחזקת סומין, עד שהקב"ה מאיר את עיניהם.

ויציין עוד כי ברור מעל כל ספק ששמות בעלי חיים וצמחים בעברית כפי שהן היום, בנויות על כמה וכמה השערות וחוקרי הלשון בעצמם מודים כי בהרבה מקרים טעו בזיהוי, כמו האבטיח דימינו שאינו האבטיח של התנ"ך וכן הרבה, ולגמרי לא מוזר שהשפן והארנבת לא זוהו נכונה. וזה אינו נכון לגבי חזיר, ששימש כסמל והיה ידוע בכל הדורות כפי שהוא, ולא מסתבר כלל שחל איזה טעות בזיהוי, כמו כן כשאין רואים שום סתירה אין סיבה להטיל ספק.

גמר חתימה טובה – מנשה ישראל