מה כוונת הרמח; במסילת ישרים?

שלום וברכה

כמבואר בהמשך פרק א` של מסילת ישרים, אכן מטרת העולם היא רק לפרוזדור לעולם הבא, וככל שנעמול בעולם הזה נזכה לחיי תענוג בעולם הבא, שהוא עיקר השכר להתענג על ה`. ואעתיק לך את דבריו שם. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, הָאָדָם לֹא נִבְרָא בַּעֲבוּר מַצָּבוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא בַּעֲבוּר מַצָּבוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא. אֶלָּא שֶׁמַּצָּבוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא אֶמְצָעִי לְמַצָּבוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ.

עַל כֵּן תִּמְצָא מַאַמְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה רַבִּים כֻּלָּם בְּסִגְנוֹן אֶחָד, מְדַמִּים הָעוֹלָם הַזֶּה לִמְקוֹם וּזְמַן הַהֲכָנָה, וְהָעוֹלָם הַבָּא לִמְקוֹם הַמְּנוּחָה וַאֲכִילַת הַמּוּכָן כְּבָר. וְהוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ (אבות ב, טז), "הָעוֹלָם הַזֶּה דוֹמֶה לִפְרוֹזְדוֹר", וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל, "הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם וְלֹא לְמָחָר לַעֲשׂוֹתָם, הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם וּמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם", (ערובין כב, א). "מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת" (עבודה זרה ג` א`), "הָעוֹלָם הַזֶּה דוֹמֶה לְיַבָּשָׁה וְהָעוֹלָם הַבָּא לְיָם" וכו` (קהלת רבה א, טו).

וְכָאֵלֶּה רַבִּים עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ויצוין עוד שאדם אשר עובד את ה` באמת זוכה לטעום מזיו השכינה בעולם הזה וכמבואר בספר אור החיים על דברים פרק ו פסוק ו עוד ירצה ללמד בני ישראל דרך שיתקבלו הדברים אצלם לאהוב ה`, כי האהבה אינה מעשה שיכריח האדם רצונו לעשות מצות המלך, אלא הוא דבר שתלוי בלב, וכל שהלב לא ירגיש דבר שיפעיל בו החשק אינו אוהב, הגם שיכריחנו בכל מין הכרח:

לזה באה העצה מאל יועץ ואמר והיו הדברים האלה וגו` על לבבך, פירוש כשיתמיד שימת הדברים על לבו יולד בלבו חשק תאוה הרוחנית, וירוץ לבו לאהבת ה` בכל אשר ציוהו: ודבר זה אנחנו יתמי דיתמי אנו מרגישים כי רבה תאוה בלבנו, וחשק אלהי עולם, יותר מכל הון עולם וכבוד מלכות, וכל ערב נרגש לנמבזה ונמס בערך חלק המועט המושג מהרגש הוית הדברים על לבנו, אשרינו מה טוב חלקנו, וכבר העירותי בדברים אלו בכמה מקומות:

ויהי רצון שנזכה לכך כולנו - בנימין שמואלי