רציתי לדעת מה דעתכם, בהקשר של אורן זריף שטוען שיכול לרפא הכל בכוח התת-מודע

שלום וברכה

כך כותב הקדוש רבי משה חיים לוצאטו זצוק´ל בספר היסוד שלו דעת תבונות אות לד:

אמר השכל [אל הנשמה] - עתה כשנשיב אל לבנו כל סדרי מעשיו ית`, כל המעשה הגדול אשר עשה מני שים אדם עלי ארץ, וכל אשר הבטיח לנו לעשות ע´י נביאיו הקדושים, הנה מה שמתברר לנו מכל זה בירור גמור - הוא עוצם יחודו יתברך.

...ופי עליון מעיד בעצמו ומודיע כי כל הנלקט מכל מסיבותיו הגדולות אשר הוא מתהפך בעולמו, הלא הוא גילוי יחודו הגמור הזה; כענין אמרו (דברים לב, לט), ´ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי´, ומקרא זה נאמר אחר שכלל כל סיבוב הגלגל, שהיה עתיד ומזומן להיות סובב בעולם.

אמרה הנשמה - מה הבנה צריכה בזה? הנה יחוד - רצונו לומר שהקדוש ב´ה הוא אחד ודאי, ואין זולתו:

אמר השכל - כן, ודאי הוא שזהו הענין בכלל. אבל עדיין דבר זה צריך לפנים. והוא ממש מה שאמר הכתוב (דברים ד, לח), ´אתה הראת לדעת וגו` אין עוד מלבדו´, שפירשוהו ז´ל (סנהדרין סז ע´ב), ´אפילו לדבר כשפים´. והיינו, כי הנה כשאנו אומרים שהקב´ה הוא אחד, אינו די שנבין שהוא אחד במציאותו, דהיינו שאין מצוי מוכרח אלא הוא, ושאין בורא אלא הוא, אבל צריכים אנו להבין עוד, שאין שום שליט ומושל אלא הוא; ואין מנהיג לעולמו או לשום בריה בעולמו אלא הוא; ואין מעכב על ידו, ואין מונע לרצונו, וזהו ששליטתו יחידית וגמורה. והוא הענין מה שנתבאר בכתוב (דברים לב, לט), ´ראו עתה כי אני וגו` אני אמית ואחיה וגו` ואין מידי מציל´; וכן נאמר (איוב כג, יג), ´והוא באחד ומי ישיבנו´ וגו`; וכן אנו מעידים לפניו (איוב ט, יב), ´מי יאמר אליו מה תעשה´.

ואמנם עיקר הידיעה הזאת היא לאפוקי ממיני סברות רעות הנופלים בלבות בני אדם, מהם שנפלו בלב עובדי עבודה זרה, ומהם בלב רוב המון עם הארץ, מהם בלב גויי הארץ, ומהם בלב פושעי ישראל הראשונים אשר השחיתו לעשות:

.... הדעת השלישי, היא דעת המון האנשים, שחושבים שדברי העולם הזה הולכים לפי חוקות טבעם שהטביע הבורא בתחתונים, והשתדלותם וחריצותם הוא המועיל, ועצלותם הוא המזיק, כענין (דברים ח, יז), ´כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה´. עוד אמרו, הכל תלוי במזל, ומקרה אחד לכל, ואין כאן אלא הדרך הטבעי, לא יותר, אם להטיב אם להרע:

...הדעת החמישית, היא דעת פושעי ישראל, אותם שהיו מכירים את קונם ומכוונים למרוד בו, כאמון שאמר (עי` סנהדרין קג ע´ב), ´כלום מכוין אני אלא להכעיס´, וכל דכוותיה. וקרא כתיב (ישעיהו ג, ח), ´למרות עיני כבודו´, שהיו חושבים שיוכלו לעשות נגד רצונו ח´ו, ויכעיסוהו במעשיהם הרעים, כמי שמכעיס את חבירו בעל כרחו. ואחרים חשבו להתחזק בכשפים וקסמים, ואחרים בידיעת מלאכי השרת ומשמרותיהם, כמ´ש במדרש (איכה רבה, פרשה ב, ב) שהיו אומרים לירמיהו, ´אנא מקיף לה מיא אנא מקיף לה אשא´:

ואמנם המאמין ביחוד ומבין ענינו, צריך שיאמין שהקב´ה הוא אחד יחיד ומיוחד, שאין לו מונע ומעכב כלל ועיקר בשום פנים ובשום צד, אלא הוא לבדו מושל בכל. לא מבעיא שאין רשות נגדו ח´ו, אלא הוא עצמו בורא הטוב והרע, כענין הכתוב (ישעיה מה, ז), ´יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע, אני ה` עושה כל אלה´; שאין אחר תחתיו שיהיה לו שליטה בעולם, דהיינו שאין שום שר ולא שום כח שני, כמו שחשבו עובדי עבודה זרה. ולא עוד, אלא שהוא לבדו משגיח על כל בריותיו השגחה פרטית, ואין שום דבר נולד בעולמו אלא מרצונו ומידו, ולא במקרה, ולא בטבע, ולא במזל; אלא הוא השופט כל הארץ וכל אשר בה, וגוזר כל אשר יעשה בעליונים ובתחתונים, עד סוף כל המדרגות שבכל הבריאה כולה. ומעוצם יחוד שליטתו הוא שאין לו שום הכרח וכפיה כלל, וכל סדרי המשפט וכל החוקים אשר חקק - כולם תלויים ברצונו, ולא שהוא מוכרח בהם כלל.

....וממה שצריך להאמין, הוא קרוב למה שהזכרנו עתה, והיינו שבהיות שהוא ית´ש אינו מוכרח במעשיו, על כן לא יוכל שום נברא להתחזק ולעשות נגדו, אפילו שישתמש מן החוקים והסדרים עצמם שהוא ית` חקק, כי הרי הוא עשאם, והוא יכול לשנותם ולבטלם כרצונו; והיינו (סנהדרין סז ע´א), ´אין עוד מלבדו - ואפילו כשפים´, שזכרנו למעלה. שאף על פי שלפי סדרי המערכה העליונה שרצה הקב´ה וערך, הנה כשפים מכחישים פמליא של מעלה (סנהדרין שם), הנה כשהוא רוצה - מושל בכוחו ומבטלם, והיו כלא היו, ולא כשחשבו הפתאים שיוכלו להשתמש מכליו עצמם כנגדו ח´ו. הרי ראו כי שקר נסכם, לא לעזר ולא להועיל בם, הוא אדון כל, ואין זולתו:

עד כאן לשונו החובק זרועות הנהגת הבורא בעולמו, ומדבריו תלמד דעת תורה בנוגע להזיות שהבאת בשאלה.

חג שמח - מנשה ישראל