נשים בתורה ובהלכה

שלום וברכה,

 

התורה מטרתה ליצור הרמוניה בין המינים, ולכן יש מצוות יעודיות לגברים ומצוות יעודיות לנשים. כך לדוגמה, התורה מחייבת את הגבר בכתובה, שמטרתה להבטיח את שלום האשה במקרה של גירושין. ההלכות הנוגעות לגברים ונשים נמצאות במשנה ובגמרא, ונפסקו בשולחן ערוך.

 

הטעות הגדולה של התרבות המערבית היא, שהיא מכירה רק בשני מושגים סותרים של שחור או לבן: שובניזם או פמיניזם.

אולם היהדות אינה שוביניסטית, וגם אינה פמיניסטית, אלא מציגה השקפה שייחודית רק לה. לפי היהדות, הגבר והאשה משלימים זה את זה כשני חלקי פאזל שונים. אמרו חז"ל שגבר ללא אשה אינו נקרא "אדם"!

פירוש הדבר שלפי היהדות יש יכולות לאשה שהגבר חלש בהן (על פי רוב), ויש יכולות לגבר שהאשה חלשה בהן (על פי רוב). כך לדוגמה אמרו חז"ל, ש"בינה יתירה ניתנה באשה". חז"ל דרשו דרישות נפשיות מיוחדות מהגבר כלפי אשתו, כגון לדאוג לאשתו כגופו, ולאהוב אותה יותר מגופו. דרישות אלה לא נדרשה האשה כלפי בעלה, כי בטבעה היא מבקשת ומציעה חום ואהבה. כיום המדע המודרני מתחיל להכיר בעובדה שיש הבדלים נוירולוגיים שונים בין המינים, כמו למשל יכולת ההתמצאות במרחב, או יכולת הדיבור המפותחת של נשים - אשר נועדה ללמד את התינוקות לדבר. אחד הספרים המוצלחים בתיאור ההבדלים הללו, הוא הספר "גברי ם ממאדים, ונשים מנוגה".

מכיוון שהיהדות רואה בגבר והאשה שני מינים שמשלימים יחד זה את זה, ורק יחד נקראים בשם "אדם", לפיכך התורה הוראות יצרן, שבהן הבורא מסר מצוות ייעודיות לגברים, ומצוות יעודיות לנשים, אשר מתחשבים ביכולות הדומיננטיות של כל מין, כמו גם בחולשות הטבעיות שלהם.

 

אנא קראי את המאמר הבא:
http://www.hidabroot.org/he/article/3845וראי את הרצאתו של הרב זמיר כהן על מעמד האשה:

בברכה,
דניאל בלס