מה ההבדל בין כיבוש יהושע לבין כיבוש הערבים?

הקב"ה הוא א-ל צדיק ורחום. המוסר של התורה עולה על כל מוסר אנושי, ואף על המצרים שהטביעו את בנינו בים כותבת התורה (דברים, פרק כג): "לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו". אף על החיילים המצרים שרדפו אחרינו בים, סיפרו חז"ל שה' אמר למלאכים: "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?!" (מגילה, דף י, עמוד ב).

הרמב"ם כתב שאסור להלחם באף עם לפני שקוראים לו לשלום, ואפילו עמלק - אם ישוב בתשובה, אסור לפגוע בו. כך נפסק בהלכות מלכים (פרק שישי): "אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו שלום, אחד מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצווה, שנאמר (דברים פרק כ') "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום". אם השלימו וקיבלו שבע מצוות שנצטוו בני נח עליהן אין הורגין מהן נשמה, והרי הן למס... ואסור לשקר בבריתם ולכזב להם אחר שהשלימו וקיבלו שבע מצוות".

אך העמים שהיו בזמן כיבוש הארץ לא רצו שלום ולא רצו לשוב בתשובה. התורה מספרת לנו שהקב"ה נתן לנו את הארץ על חשבון העמים - מכיוון שהעמים היו רשעים, כך לדוגמה, הם היו מקריבים את בניהם על המזבח, והיו נגועים בכל סוג של גילוי עריות. מעניין לציין שגם המחקר הארכיאולוגי גילה נתונים דומים על עמי כנען, שהיו מסואבים כל כך, עד שאפילו בתי התפילה שלהם היו מוקד עלייה למעשים מטונפים. עלינו גם לזכור שהעמים הרשעים הללו שחיו בארץ כנען, היו בעצמם כובשים אשר היו סחרו בעבדים, בנשים ובילדים, והתייחסו בזלזול לחיי אדם, הם לא היו שומעים את זעקתם של יתומים ואלמנות. בספר ויקרא (פרק יט) תמצא את רשימת החטאים החמורים של יושבי הארץ, בסופם נאמר: "ושמרתם אתם את חוקתי ואת משפטי, ולא תעשו מכל התועבת האלה, האזרח והגר הגר בתוככם - כי את כל התועבת האלה עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ... ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם אני ה' אלוקיכם".