טבעונות ותורה

בס"ד
 
שלום וברכה, ומזל טוב לרגל בר המצווה של בנך.
 

התורה אינה אוסרת טבעונות, מותר להיות טבעוני, וקלפים ניתן לייצר גם מבעלי חיים שמתו מיתה טבעית כגון זיקנה. אין שוק ששוחט פרות במיוחד בשביל תפילין. לאחר שכבר שחטו אותם לאכילה - במקום לזרוק את העורות - משתמשים בהם לכתיבת ספרי קודש ותפילין.

 

אך כמו כל דבר בחיים - צריך להיזהר מקיצוניות. ייתכן שהוא הושפע מהרצאותיו של יורופסקי. ולכן אני מציע שיכיר את שני צידי המטבע.

 

בני אדם אכלו בשר מימי קדם, ולא היתה אפילו תרבות אחת בכדור הארץ שלא נהגה לאכול בשר. לאחר שה' התיר לאכול את בעלי החיים, לא ניתן לכנות זאת בשם אכזריות.
גם לא צריך להאמין לכל מה שמספרים בתעמולה הצמחונית שמופיעה ברשת. שוחחתי עם אנשים שעובדים ברפתות, והם תיארו לי תמונת מצב שונה, אם כי אין ספק שיש גם הרבה מה לשפר.
 
כמו כן, הטענה שבעלי חיים סובלים כבני אדם - יש בה הרבה מן האנשה והדמיון, למרות שבעלי חיים ודאי מרגישים, אין להם חווית סבל וצער כבני אדם. עלינו לזכור שבעלי חיים אוכלים ונאכלים בטבע ב"אכזריות" רבה אף ללא עזרת האדם. הנה שאלה שקיבלנו על כך: "מדוע הקב"ה ברא אכזריות בטבע? מדוע בעלי החיים סובלים?"
https://https://www.hidabroot.org/he/question/94838
 
היהדות מלמדת אותנו כיצד להשתמש בחומר ולרומם אותו, ולא כדי להתנזר ממנו. כי ההתחברות הגדולה ביותר לבורא היא מתוך החומר. זו הסיבה שהתורה מעולם לא אמרה לחכמים להתנזר מנישואין לאשה, וזאת בשונה מהנזירים והכמרים שחשבו שכדי להגיע לצדיקות יתירה עליהם להתנזר ולא להקים משפחה, ומתוך שניתקו את עצמם מהחומר, הם פגעו בתכליתם הרוחנית, והזיקו לעצמם ולסובבים אותם.
 
היהדות מגבילה את תאוותינו, ומלמדת אותנו כיצד להשתמש בכל דבר שניתן לנו, אך אינה ממליצה להתנזר מהן. לכן היהודים נהגו תמיד למעט באכילת בשר, ולשומרו עבור סעודות מצווה, סעודות שבת וחגים. חז"ל מעולם לא נמנעו מאכילת בשר, וגם לא רבותינו הגדולים ביותר. אנו רואים שגם בימינו אין גדולי ישראל נמנעים מאכילת בשר, כך שאין לנו צורך לבקש להיות צדיקים יותר מגדולי הדור.
 
וזו ההלכה:
"אסור מן התורה לצער כל בעל חי. ואדרבא חייב להציל כל בעל חי מצער, אפילו של הפקר ואפילו של גוי. אך אם הם מצערין לאדם, או שצריך האדם להם לרפואה או לשאר דבר - מותר אפילו להרגן ואין חוששין לצערן, שהרי התורה התירה שחיטה..." (‏קצור שולחן ערוך, סימן קצא - איסור צער בעלי חיים ואיסור סירוס‏, סעיף א).
 
בעבר היו אף מקריבים קורבנות כדי לכפר על עוונות. הקורבנות נועדו כדי להתקרב לקב"ה (קורבן מלשון קירבה), על ידי מצווה זו שבה היינו מקריבים את הבהמה על המזבח, ובאמצעותה חשים כאילו אני מקריבים את עצמנו לפני בורא עולם, מה שהיה מקנה רגש של יראה ורוממות שמקרבת לה' ומכפרת על העוונות. אפילו בזמן קין והבל ונח, כשעוד לא אכלו בעלי חיים, היו מקריבים קורבנות לה'. יש אומרים שבאחרית הימים שלאחר הגאולה לא תהיה לנו עוד תאווה לבשר, ונחזור להיות צמחוניים כבימי האדם הראשון, זו היתה דעת הרב קוק זצ"ל, שגם הסביר שתפקיד זה לא מיועד לנו כעת, כי עיקר התפקיד שלנו כעת הוא לקיים את התורה והמצוות, ולתקן את העוולות שבין בני האדם, כדי להביא את הגאולה.
 
כדי לקבל תמונת מצב מלאה בנושא הצמחונות לפי היהדות, ומצב תעשיית הבשר בישראל, יהיה עליך לקרוא לפי סדר, ובעיון, את סדרת הכתבות שפרסמנו באתר בנושא זה.
 

צער בעלי חיים: לא בכשרויות למהדרין:
https://www.hidabroot.org/he/article/90810
 
על צער בעלי חיים בתעשיית הבשר בישראל:
https://www.hidabroot.org/he/article/82824
 
צער בעלי חיים ביהדות: הרב שדאג להאכיל את תרנגול הכפרות:
https://www.hidabroot.org/he/article/94819
 
האם להיות צמחוני זה יותר מוסרי?
https://www.hidabroot.org/he/article/101813
 
מה המטרה של מצוות הקורבנות:
https://www.hidabroot.org/he/question/109247

 
בברכה,
דניאל בלס