תפילה על זיווג? [2]

שלום וברכה

כפי שכתבתי לפני כן, שצריך אדם להיות ראוי לפי מעשיו בכדי לזכות לזיווגו המתאים שהכריזו עליו לפני היצירה. הרי שגם בספר הזוהר הק` (ויחי רכט א) בפסוק המלאך הגואל אותי מכל רע, מבואר גם כן שצריך האדם להיות זכאי למצוא את הזיווג שלו שנגזר מלפני היצירה, ושם כתוב בזה"ל [בתרגום ללשון הקודש]:

 "רבי חייא פתח ואמר (משלי יט יד) בית והון נחלת אבות, וכי נחלת אבות הן והלא הקב"ה נותן הכל לאדם, אלא מכיון שהבית באה לאדם בירושה וכן לפעמים יורש כל ממונו מאביו ונמצא בידו נחלת אבותיו, אבל ומה` אשה משכלת, מכיון שאשה הבאה לנחלת האדם אינו אלא נחלה מהקב"ה בעצמו, שהרי כבר בטרם באו לעולם כבר הכריזו על זיווגם ברקיע שהקב"ה מזווג זיווגים, ולפי זכייתם במעשים טובים כך יזכו לקחת זיווגם, והכל גלוי לפני הקב"ה ולפי מעשיהם הטובים כך הוא מזווג את זיווגם, שלפעמים כשהקב"ה מביא מעשי אדם במשקל ונראה שקלקל מעשיו עולה זיווגו לאיש אחר עד שיוכשר במעשיו [או לזמן ידוע], וכשיזכה לתקן מעשיו או כשיגיע זמנו ליקח זיווגו או אז ידחה גבר מלפני גבר, ובא האיש ההוא ונוטל את חלקו, וזה קשה לפני הקב"ה מהכל לדחות איש מפני איש, ולפי כל אלו החשבונות הקדוש ברוך הוא הוא זה הנותן אשה לאיש וממנו באים ומתעוררים הזיווגים, ועל כן נאמר (משלי יט יד) ומה` אשה משכלת", עכ"ל.

ובתלמוד (סוטה ב א) יש דיון שלם על כך בזה הלשון: "אמר רב שמואל בר רב יצחק, כי הוה פתח ריש לקיש בסוטה [כשהיה בא לדרוש בפרשת סוטה] אמר הכי אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו [צנועה לצדיק ופרוצה לרשע] שנאמר (תהלים קכה) כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים [לא יזדווג ממשלת רשע בגורל צדיק], אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן וקשין [לפני המקום] לזווגן כקריעת ים סוף [שנשתנו סדרי בראשית] שנאמר (תהלים סח) אלהים מושיב יחידים ביתה [אדם יחיד ואשה יחידה והוא מזווגם יחד ומיישב מהם בית] מוציא אסירים בכושרות [הוציא את ישראל ממצרים בחדש כשר לא חמה ולא צינה מקיש זיווג יחידים ליציאת מצרים], איני [מי הוי זיווג לפי רשע וזכות והא מקודם יצירתם שאין נודע רשעו וזכותו מכריזין את זוגו] והא אמר רב יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני? לא קשיא הא בזיווג ראשון [לפי המזל] הא בזוג שני [לפי מעשיו וקשה לזווגן לפי שאינה בת זוגו]. עכ"ל הגמ`.

ולכאו` מדברי הגמ` דלא כדברי הזוהר הנ"ל, שזיווג ראשון אינו תלוי במעשיו כלל והכל לפי מה שהכריזו עליו מלמעלה, שלא ביחס למעשיו העתידים. ועל זאת הקשו רבים ושלמים אם כן לפני זיווג ראשון לא היה מקום כלל לתפילה, וכלשון הגאון רבי יצחק ערמא זצ"ל בספרו עקידת יצחק (שער ח): "מכאן סתירה גדולה למאמר האומר, ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצא ומכרזת בת פלוני לפלוני. שאיך יתכן שדבר אשר כזה ימשך כפי מה שיזדמן בעת התולדה, ולא יועילו לו מעשיו או יזיקו.

וגם במה שתרץ באומרו כאן בזיווג ראשון כאן בזיווג שני, למה תהיה כזאת בשום זיווג מהם, דמה לי ראשון ומה לי שני?, ומי שלא נשא אלא אשה אחת הנה יקבל בזה עול גמור. ועוד שהרי אמרו ז"ל כל שמתה אשתו ראשונה בימיו כאלו חרב בית המקדש בימיו ופסיעותיו מתקצרות ואור חשך באהלו ועצתו נופלת (סנהדרין כב א) וכלהו ילפי להו מקראי, אלמא הראשונה עיקר. ועוד אמרו לכל יש חליפין חוץ מאשת נעורים (שם). ויותר ראוי שיאמרו כל זה על השנייה המזדווגת לו לפי מעשיו הטובים, אשר היא ראויה לו באמת.

והלא באברהם ושרה כי היו הזווג המשובח נאמר הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו וכו` (ישעיה נא), וביצחק ורבקה נאמר היא האשה אשר הוכיח ה` (בראשית כד) נראה כי הוא יתברך המזווג אותם והמחברם, והנה לא יעשה ה` אלהים דבר כי אם על פי מעשיהם הטובים ותפילתם הזכה, וכמו שאמר על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא זו אשה (ברכות ח א), ואם הגזרה אשר נגזרה בעת היצירה אמת הוא, חריצות המעשים שקר, ותפלת הצדיקים הבל וריק חלילה חלילה". והגאון רבינו מאיר ב"ר יצחק אלדבי ז"ל בספרו שבילי אמונה (הנתיב השלישי - השביל הראשון) יסד בזה יסוד מחודש, שלפיו זיווג ראשון וזיווג שני אינו כפי מה שיצא לפועל בנישואי האדם, אלא האשה שזווגו לו בשעת היצירה נקרא זיווג ראשון והזיווג האחר שלוקח כתחליף לזיווג הראשון נקרא זיווג שני, גם אם נושא אותה כזיווג הראשון שלו. וזה לשונו: "תנו רבנן ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני.

וכאן המבין שואל מהא דגרסינן במועד קטן (יח ב) מותר ליארס במועד שמא יקדימנו אחר ברחמים. ועוד בבבא בתרא () הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה ורמז לדבר ואחות לוטן תמנע. כלומר אחות מקולל שהוא תרגום לוטן תמנע עצמך מליקחנה, כי רוב בנים דומין לאחי האם. ואם נגזר על פלונית שתהא בת זוגו של פלוני על כל פנים איך יקדימנה אחר ברחמים?, גם מה יועיל לו שיבדוק באחיה אם על כרחו תהיה שלו?, עוד גרסינן באבות דרבי נתן () אוי לו למי שפוסל את זרעו ופוגם את משפחתו ונושא אשה שאינה הוגנת לו, ואם כך נגזרה עליו אין בידו עון אשר חטא.

ועוד, כי זאת האשה אם לקחה זה האיש בכתובה וקידושין לפריה ורביה והיא כשרה לו אזי הוא מצוה, והבורא יתברך לא יגזור לעשות מצוה שאם כן אין שכר לעושה אותה, ואם היה בנשואי האשה ההיא איסור אזי היא עבירה והבורא יתברך לא יגזור לעשות עבירה שאם כן אין עונש לעושה אותה והכתוב אומר ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע ובחרת בחיים לשון צווי ועצה לא בגזירה והוא מאמרם ז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים.

ועוד, כי יש להסתפק אם אז המאמר שאמרו ז"ל אם הוא דוקא בזווג ראשון לו ולה, או אפי` בזיווג שני?. והתשובה בזה, כי זה המאמר שאמרו ז"ל בת פלוני לפלוני הוא בין בזיווג ראשון בין בזיווג שני גם לו גם לה, והוא נאמר דרך שכר או דרך פורעניות שאם עשו זה האיש וזאת האשה מעשים טובים שראוי ליתן שכרן בזיווג נאה ומשובח אזי הבורא יתברך מזווגן זה לזה ולא יהיה ביניהם מריבה ולא קטטה ויבא להם עושר וכושר ובנים הגונים וכן אם ראויים להפרע מהם בעבירה שעברו לפני בוראם יתברך אזי נתחייבן בדין דיין האמת יתברך שיהא זיווגם יחד ולרעה להם ויהיה ביניהם קטטה תמיד. וזהו כענין שאמרו ז"ל אפי` ממזר אחד בסוף העולם וממזרה אחת בסוף העולם הקב"ה מביאם ומזווגם זה לזה. א"כ מה שגוזרים בת פלוני לפלוני לא שתהא לו על כל פנים בלי ביטול אלא אולי אם יהיו מעשיהם שוין בענין שתהא ראויה לו תהיה בת זוגו הן לטוב הן למוטב כפי מעשיהם. ולזה כיוונו רבותינו ז"ל באמרם, אין משיאין לאדם אשה אלא לפי מעשיו.

ועוד אמרו רז"ל אעשה לו עזר כנגדו, זכה עזר, לא זכה כנגדו. ואם שניהם אינם טובים והיא תחזור בתשובה ולא הוא אפשר שיקדימנו אחר ברחמים שיהא צדיק כמותה, וכן הוא צריך שיבדוק באחיה שאם לא הכשירו מעשיהם יחזור ואולי הוא יקדים לאחר ברחמים באחרת, ואם לא עשה כן אזי עונותיו גרמו לו לפסול את זרעו ולפגום את משפחתו".

ומבואר מדבריו, שההכרזה הקודמת ליצירה לא תתקיים אלא אם כן יהיו שניהם בדרגא שוה לפי מעשיהם, אם לטוב ואם לרע, ואז כששוים הוא והיא במעשיהם לא תועיל תפילה לשנות הגזירה, אבל אם הוא צדיק מבת זוגו או שהיא צדקת מבן זוגה יוכלו על ידי בקשת רחמים לשנות הגזירה ולזכות בזיווג חדש עם אחד שכמותם. ולפי שיטה זו אין הכוונה בזווג ראשון ושני לפי הציאות בפועל, שיתכן שישאו זה לזה על פי בקשת רחמים ולא כפי מה שנגזר להם אף שהן נישואין ראשונים לפניהם, שזיווג ראשון שנגזר להם לא יצא אל הפועל מאחר ולא היו בני זוגם ראויים, והנישואין הראשונים שלהם הוא כבר זיווג שני כלפי מה שהיה נגזר להם ארבעים יום קודם יצירת הולד. המשך יבוא בהצלחה - מנשה ישראל