איך מתנהגים עם גסי רוח?

בס"ד שלום! רציתי לדעת איך מסתדרים עם אנשים גסי רוח. הכוונה היא ברחוב, בכביש, בכל מיני מקומות אני נתקלת בגסות רוח ובעזות פנים שלא ברור לי איך מתמודדים איתה, איך מעכלים אותה! אני רגישה ונפגעת מכל הערה וקללה של רוכל בשוק. אני נפגעת מכל הערה של נהג מונית ומכל צפירה בכביש. לפני שנים אחדות הוצאתי רשיון נהיגה, לא למטרת "קריעת כבישים" אלא למטרת להביא ולהחזיר את ילדי הקטנים מהגן, ומאז אני מרגישה שכל יציאה שלי לכביש היא כמו יציאה לשדה הקרב, למלחמה. כשהייתי נהגת חדשה ספגתי קללות על ימין ועל שמאל, וגם היום. (יש לציין שאני נהגת מצויינת, נוהגת על פי חוק ובצורה טובה) למעשה אני פוחדת לנסוע למקומות לא מוכרים מפחד הקללה. לא רוצה להסתבך עם גסות רוח ובעיקר שאני משתדלת להתנהג ולנהוג בצורה המתחשבת ביותר , ולכן זה מתסכל אותי כל כך. מה גם שכל קללה אני מנסה למצוא לה את הפירוש (אני יודעת שזה טפשי ואף על פי כן...) למשל: מישהי צועקת עלי שאני "סתומה" כהגדרתה, אני חושבת לי :אולי מנסים לומר לי משמיים שאני סתומה לדברים מסויימים? וכו`...קשה לי לחשוב על אנשים שסתם מוציאים מילים מהפה בלי משמעות, קשה לי להעביר את זה הלאה. אני לא מבינה איך אנשים יכולים לקלל בלי חשבון, להתנהג בגסות ובחוצפה בלי חשבון נפש. איך הם יכולים לפגוע בלי שאכפת להם בכלל, העיקר שאני אעוף להם כבר מהעיניים (אני והאוטו שלי שלצערם נמצא לפניהם ומפריע להם). בקיצור אני מבקשת עצה פרקטית איך להתמודד עם טיפוסים בעייתים. ההתמודדות היא בעיקר נקודתית ברחוב או בכביש (כשהם תוקפים אותי מילולית למשל). איך מתמודדים עם אותם אלה שלא מוכנים להקשיב אלא רק רוצים לקלל (ולא מצפים שיענו להם בחזרה). איך צריך להתייחס אליהם מבחינה מחשבתית? ואיך להתנהג אליהם ואיתם? וגם אני לא מבינה דבר אחד: איך בן אדם יכול להדחף בכוונה תחילה לפני אדם אחר שמחכה בתור לכותל, לעקוף אותו ואחר כך להתפלל? תודה