איך ניתן לפתור את התירה בין חוקרי הגיאולוגיה

שלום וברכה

אפשר ליישב זאת בכמה אופנים, - אבל לפני כן אקדים שהטעם היחיד ליישב בין הסתירה הנראית במבט ראשון בין גיל העולם האסטרונומי שמציעים המדענים לבין אלפי השנים הספורים הכתובים בתורה, הוא דווקא מתוך אמונתנו בשכלנו, שיש בורא לעולם, ובביטחון שלנו באמיתות התורה. מי שאינו מאמין באמיתות התורה או במציאות הבורא, אין לו טעם ליישב בין השניים.

הסבור והבטוח שהתורה נתנה מידי בורא היקום, ממילא סומך על דברי הבורא בתורה, ולכן מבקש להבין את דברי התורה עם המדע המודרני. אם אנו סומכים על כך שיש בורא לעולם והוא מסר את התורה, אז יש טעם ליישב בין הדברים. זהו היסוד העיקרי למציאת תשובה לנידון. ישנן חמש גישות עיקריות ליישב את הסתירה המדעית לכאורה, בין גיל העולם לאמור בתורה. הגישה הראשונה טוענת, בעזרת תימוכין מדברי התורה עצמה וחכמיה הקדומים, שהבורא ברא את הבריאה מיד כפי שהיא - עתיקה (כפי שברא הבורא את האדם הראשון, מיד כבן עשרים שנה ולא חיכה שיוולד ויגדל). לפי הבנת רבותינו, האל ברא את העולם עתיק, הוא ברא את הגלקסיות מיד במצב של התרחבות.

אין בכך חלילה הטעייה בבריאה, פשוט מכיוון שהבורא מעצם היותו כל-יכול לא נאלץ לחכות לבריאה להתפתח מעצמה, ויש לו את היכולת לברוא את הבריאה מיד כפי שהיא. בלא צורך לחכות להתפתחות איטית של העולם. בגישה זו קיים הבדל בין הסוברים שהבורא ברא את הבריאה מיד כפי שהיא, לבין הסוברים שהבורא ברא את העולם בשלבים אך זירז את קצב התפתחותם.

לפי שני השיטות הבורא ברא את הבריאה בזמן המדובר בבראשית, אלא שבאחד הוא ברא את הבריאה מיד כפי שהיא ובשנייה הוא ברא אותה בדרך שהמדע מציע, אך במהירות רבה כך שהתהליכים נכנסו לתקופות האמורות בתורה. הגישה השנייה, שלא כל כך מקובלת ביהדות (אך אינה מהווה כפירה חלילה בי"ג עיקרי אמונה) מפרשת את דברי חז"ל והתורה באופן שונה מהפשט, ומציעה את האפשרות שהבורא ברא את הבריאה בתוך תקופות של מיליוני שנים, כאשר תקופה כזו נקראת בשם "יום". לפי שיטה זו איננו מבינים את דברי התורה וחכמינו, הם לא דיברו כפשוטם, ולמעשה התורה התכוונה שכל אחד מימות הבריאה נמשך מיליוני שנים.

הרמב"ן בפירושו לתורה שולל שיטה זו. גישה שלישית היא גישה ספקנית יותר המציעה את פסילתן של הנחות העבודה שהמדע מסיק בעזרתן את גיל העולם והיקום (והנחות העבודה כידוע, טרם הוכחו). הטענה הזו מציעה שבששת ימי בראשית צורת ההתהוות של היקום הייתה שונה, מהירה יותר למשל או שהמבול השפיע באופן ניכר על הממצאים. לפי שיטה זו, תהליכים שונים שעשה האל גרמו לעולם להראות עתיק יותר (מבול, נדידת היבשות בדור הפלגה, הפיכת סדום ועמורה, מעמד הר-סיני וכדו`).

אנשי גישה זו מציגים ראיות מדעיות לשיטות תיארוך שעוותו בהתאם לתהליכים טבעיים או אסונות, וגרמו בכך לחפצים או ישובים להראות עתיקים בהרבה ממה שהם (לדוגמה: לאחר אסון ההירושימה, כמו גם בצ`רנוביל, גרמה הרדיואקטיביות המהירה לאדמה והחפצים להראות כבני מיליוני שנים בשיטות התיארוך המקובלות. כובע כורים שעמד מתחת למפל מים במשך חמישים שנה הפך למאובן), ומאידך מציגים קטסטרופות בתורה שיכלו לגרום לתהליכים דומים (כמו המבול, נדידת היבשות, הפיכת סדום ועמורה וכדו`).

שיטה רביעית נראית כאובייקטיבית ביותר, והיא טוענת בעזרת ממצאים שונים, שהשיטות לחישוב גיל העולם אינן אמינות ולא ניתן להתחשב בהן בקביעת גיל העולם. לשם כך יציגו שיטות אחרות לתיארוך גיל העולם המראים אלפי שנים בודדים, או שיציגו ממצאים שונים שנראים עתיקים יותר ופחות על פי אותם כלי מדעיים בהם השתמשנו לתיארוך גיל העולם. שיטה זו בעצם טוענת שהמדע טועה בחישוביו, או אינו רלווטני, היות ובדיקות שונות מראות את ההיפך, ומכאן שהמחקרים אינם אמיתיים ולא ניתן ללמוד מהם דבר.

השיטה לגיטימית רק באמצעות ראיות. שיטה חמישית, הנראית לי אישית כמשתלבת ביותר עם הנמסר בתורה ובקבלה, מבוססת על דברי מקובלים ראשונים שמגלים כי העולם הזה שאנו נמצאים בו עתה אינו המסגרת הראשונה בה היו חיים על פני כדור הארץ העולם מתגלגל על תקן של שבע שמיטות שבכל שמיטה ישנן שבעת אלפי שנים, ובכל שבע אלף הקב"ה מחדש את עולמו על צורה חדשה כרצונו, באופן שיתאים לספירה המקבילה בשבע הספירות העליונות. לדעת רוב המקובלים הקדמונים אנחנו [כיום שנת ה`תשסח-5768] נמצאים בעולם שנברא בשמיטה החמישית המכוונת נגד ספירת ההוד, ולפי זה כבר היו ארבע תהליכים של בריאה, וכמובן שכעת אין לנו מושג כלשהי איך היה נראה הבריאה הקודמת, ומה היה בו, ומה לא היה בו, אילו תכונות היו בו ובאיזה מזג הוא התנהל, כמו גם השאלות הרוחניות, מי נמצא שם, והאם היתה אז תורה, עם יהודי, וכו`, אין לנו בזה שום מושג. ויש למצוא סימוכין לשיטה זו בדברי המדרש [בראשית רבה פרשה ג אות ז]:

"אמר רבי יצחק בר סימון יהי ערב אין כתיב כאן, אלא ויהי ערב, מכאן שהיה סדר זמנים קודם לכן, א"ר אבהו מלמד שהיה בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו, אמר דין הניין לי, יתהון לא הניין לי, א"ר פנחס טעמיה דר` אבהו וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד דין הניין לי, יתהון לא הניין לי". יש מהמקובלים שפירשו כי כדור הארץ שאנחנו נמצאים בו היה קיים גם בשמיטות שקדמו לנו, וזהו פירוש הכתוב, `והארץ לעולם עומדת`, וזה גם הטעם למה שבפרשת בראשית לא מוזכר כלל שהקב"ה ברא את כדור הארץ ביום הראשון לבריאה, ופירוש הכתוב לפי זה הוא כך:

 בראשית - מלפני התחלת כל השמיטות - ברא אלוקים אז את השמים ואת הארץ והם נשארו על כל השמיטות, [ויש רמז בתורה על כך שבספר תורה כשר מציין הסופר ארבעה תגים קטנים על הב` הראשונה שבתורה, לרמז לנו שהדבר הזה עליו מדובר בכתוב הזה `בראשית` היה כבר לפני ארבע שמיטות שעברו לפנינו. ועתה ימשיך הכתוב לתאר בדיוק מה היה בהתחלת השמיטה הנוכחית שאנחנו נמצאים בה, `והארץ היתה תוהו ובוהו` היינו שמאחרי שהעביר הקב"ה את העולם שקדם לנו בשלהי השמיטה הרביעית היתה הארץ במצב של תוהו ובוהו, ומשעלה ברצונו של הקב"ה לחדש את עולמו בשמיטה החמישית אזי: ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור וכו`, ומכאן מתחיל לתאר באורך כל תיאור הבריאה הנוכחית שארכה ששה ימים.

ומשכך ברור שאין לנו כל מושג מה היה מצב הזמן בשמיטות שקדמו לנו, ועל איזה קצב זה עבד אז, ואיך היו התנועות באותו הזמן, כך שכשנמצא איזה בריאות משונות בבטן כדור הארץ יתכן מאוד שאלו הן שיריים מהשמיטות שקדמו לנו, כי הרי סוף סוף הכדור הארץ היא ששימש גם בשמיטה הקודמת. [יש לציין כי לדעת כמה מקובלים אנחנו כעת רק בשמיטה השניה המכוונת נגד ספירת `גבורה`]. את השיטה החמישית למדתי במאמר `אור החיים` שחיבר הגאון רבי ישראל ליפשיץ זצ"ל בעל תפארת ישראל לפני כמאה וחמישים שנה. המאמר הזה המבאר הרבה סודות בעניין הזה, נדפס במשניות `יכין ובועז`, בסוף מסכת סנהדרין. בהצלחה - מנשה ישראל