לומד תנך בבית הספר ומגלה המון סתירות

שלום וברכה

בעניין התנינים ראשית אעתיק את דברי הרמב"ן על בראשית פרק א פסוק כא ויברא אלהים את התנינים הגדולים בעבור גודל הנבראים האלה שיש מהם אורכם פרסאות רבות, הגידו היונים בספריהם שידעו מהם ארוכים חמש מאות פרסה, ורבותינו גם כן הפליגו בהם (עיין ב"ב עג:), בעבור זה ייחס בהם הבריאה לאלהים, כי הוא שהמציאם מאין מבראשית, כאשר פירשתי לשון בריאה (לעיל פסוק א) וכן יעשה באדם למעלתו, להודיע כי הוא מוצא מאין עם דעתו ושכלו: ובספורנו עה"ת ספר בראשית פרק א פסוק כא (כא) ויברא אלהים את התנינים. שלא הספיק הכח המוליד המסודר במים להמציא התנינים הראשונים בלי זרע עד שברא אז כח מספיק לזה: ועתה אעבור לטענת ביקורת המקרא, ראשית אין כל פסול בכך שה` מפריך אמונות טפילות שהיו רווחות בעבר, וכך אנו מוצאים במקומות רבים בתורה.

התנין בספר ישיעהו נא` הכוונה יהא למצרים כמבואר בדברי המפרשים וכן מתבארים הדברים בתהילים. התנין בישיעהו כז` מוזכר בכלל בקשר למלחמה גוג ומגוג והתנין משמש כמשל וכמבואר ברד"ק ביום ההוא - הקשה הגדולה והחזקה, הכפל לחזק כריתת החרב בגוים שלא היתה כמוה, וכל זה במלחמת גוג ומגוג כמו שפירשנו, ולויתן שזכר הוא משל על מלכי העכו"ם החזקים, ולויתן הוא הדג הגדול אשר בים, ויקרא גם כן תנין, כי כן כתוב ויברא אלהים את התנינים הגדולים, לפיכך המשיל העכו"ם הגדולים בלויתן ותנין, והתנין הוא הנחש, ומה שאמר בריח ואמר עקלתון כאלו היה מבריח הים מן הקצ` אל הקצה מרוב גדלו ובמקומות מעקל עצמו מרוב ארכו לפיכך נקרא עקלתון, ומה שאמר לויתן לויתן תנין שלשה רמז למלכות אדום וישמעאל ומלכות ההודיי` שלישי וי"מ נחש בריח התלי שהוא מבריח מן הקצה אל הקצה גם הוא עקלתון, ועליו נאמר חוללה ידו נחש בריח, ולפירוש הזה גם כן הוא משל על גדולי העכו"ם, וכן הוא בפרקי דרבי אליעזר התלי מניד המאורות ונטוי מן הקצה אל הקצה כבריח נחש עקלתון: באיוב מפרש המלבי"ם (יב) הים אני - למה תחסום פי מלדבר, וכי אני ים אשר שמה הטבע מחסום לפיו ושפה לו סביב בל יצא ויחריב העולם, או האם אני תנין - שהאדם ישים רסן בפיו בל יזיק בנשיכתו, האם כן אזיק גם אנכי אם אפתח פי אשר לכן תשים עלי משמר - לנצור על דל שפתי בל אדבר דבר. ואין לכך כל קשר לדברי ההבל של המלחמה עם התנין בבריאת העולם.

בהצלחה - בנימין שמואלי