כתוב ששלוחי מצווה אינם ניזוקים אז איך זה שנרצו היהודים העוסקים בקירוב בבית חב"ד?

שלום וברכה

בזמן כזה אשר כל לבב דוי, וכל עינים דומעות דמעות כמים, כדאי לנהוג כפי שהתנהג אהרן במות בניו הקדושים נדב ואביהוא, `וידום אהרן`, אין לנו בדל של מושג על מה ולמה נרצחו הקדושים, ואיזה סוג תיקון הם הביאו להם ולעם ישראל בכלל התיקונים עד לביאת המשיח במהרה בימינו. ה` ינקום דמם השפוך. לעצם העניין, בתלמוד (שבת קיח ע"ב) מבואר כך: "וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, יְהֵא חֶלְקִי מִמֵּתִים בְּדֶרֶךְ מִצְוָה". הרי מפורש שדבר גדול הוא מי שמת בדרך מצוה עד שר` יוסי התפלל על עצמו שיהיה מהמתים בדרך מצוה, ומעלת איש כזה שזוכה למות בצורה כזאת גדולה כגדולי החסידים והצדיקים.

והמהרש"א כתב שם שדבר זה אינו סותר את הכלל ששלוחי מצוה אינם ניזוקים, שהכוונה בזה הוא שעל ידי מעשה המצוה עצמו לא ינזק, וכדוגמאות שבתלמוד, שלא יפול מסולם זה שעולה לקיים מצוות שילוח הקן, ולא ינזק מנחש הבודק חמץ בחורים ובסדקים, אבל אדם הנמצא במקום לשם מצוה ואינו עוסק באותה העת במצוה ממש, על זה התפלל רבי יוסי שרוצה למות בצורה כזאת. ומה נעמו בזה דברי המאירי בסוף מסכת חולין וזה לשונו: "התבאר בגמרא שלא יהרהר אדם על מה שרואה מהעדר הסדר בין בני אדם במבוכת צדיק ורע לו, שהשכר האמיתי הוא בתכלית עם המשך הגמול אף בבלתי התכלית, אלא שיערבבוהו לפעמים סיבות אשר אופני המשפט בהן נעלמות ממנו, והוא שאמרו אין לך כל מצוה ומצוה שאין מתן שכרה בצדה וכו` לא נאמר למען ייטב לך אלא ליום שכולו טוב וכו` ע"ש.

והנכון לגבי המצב, הוא כמו ההתייחסות לעשרת הרוגי המלכות, שנרצחו חלקם דוקא כתוצאה מהרבצת תורה ברבים, והם דברים עמוקים כמו שביאר מרן האריז"ל בספרים, ולכל כלל יש יוצא מן הכלל, ודברים כלליים בעם ישראל כמו `עשרה הרוגי מלכות` והדומים להם, יכולים לצאת אל הפועל בכל מצב. וה` יעזור שנראה בקרוב מאוד עין בעין את הצדק האלוקי בכל מהלכי הבריאה, וכפי שכבר נוכחו בצדק זה ההרוגים עצמם בני משפחת הולצברג הצדיקים, והקדושים הרב טייטלבום, ורבי בנציון קורמן, ועוד. זצ"ל.

שבוע טוב עם בשורות טובות - מנשה ישראל