התאמה זוגית-כדאי?

שלום רב, כבוד רב רציתי לבקש את עצתך בנוגע לבן זוגי מזה חודש... מהרגע הראשון שראיתי אותו אמרתי לעצמי שזה הוא הרגשתי הפנימית נתנה בי מן תחושה שזה הוא היחיד ולא יכול להיות אחר בחיי עוד... והרגשתי שזה הדדי גם מבחינתו. במהלך חודש של ההיכרות שלנו יצא לנו להכיר את המשפחות שלנו , הוא את שלי ואני את שלו , וההרגשה הטובה שהרגשתי במהלך כל ההיכרות הזאת הייתה ההרגשה הכי טובה והכי כיפית בעולם, וזה למרות שהבן שגרם לי לכל ההרגשות האלה הוא בן אדם הכי קשה שיכול להיות באופיו, הבן אדם לא נותן אמינות בכל אחד ובזה אנחנו דומים איתו רק שאצלו זה חזק יותר, הוא גדל ללא אימו, בגיל 7 הוא איבד את אימו ונשאר בהשגחת של סבתו ועם אביו החולה ואחותו הקטנה, הוא כגבר הרגיש שהכל על כתפיו שללא עזרתו לא יהיה בסדר במשפחה למרות כל הקשיים שנצברים בדרכם. פעם הוא אמר לי שעל בגידה הוא לא סולח ואין אצלו לתת הזדמנות שנייה... העניין הוא שלמרות ששנינו הרגשתי שחודש ההיכרות שלנו מבחינת שנינו היה כאילו זה חצי שנה ולא חודש.. ולמרות הרגשות החזקים שגדלו בתוך תוכנו הוא לא מוכן לסלוח לי על פליטת פה , כלומר הוא ראה בי משהו שלא ראה לפני כן..שזה העקשנות שלי,, והפרנציפים שאני מחזיקה, במקרה שאני אומרת שאני אעשה משהו אז אני עושה, זה מה שיצא לי להראות לו וכשהוא התעצבן על זה פשוט יצא לנו ריב לא נעים, עד כדי כך לא נעים שפשוט גרם לפרידה. לסיכום השאלה שלי היא כזאת..מה אני יכולה לעשות כדי לגרום לו להבין שאנשים לפעמים אומרים דברים שבאותו רגע לא חושבים באמת כשאומרים אותם...ושלפעמים צריכים לסלוח ולתת הזדמנות שנייה..ושכל אדם הוא טועה לפעמים..ושזה טבעי ונורמלי ואין פסול בזה..?אני דיברתי איתו וניסיתי להסביר..רק שהוא עסוק בהכנות לקראת ניתוחו של אביו. אני זקוקה לעצתך איך לפעול ..כי אני יודעת שזה הוא האחד בשבילי כמו שאני יודעת גם לגביו למרות העקשנות שלו ולמרות שהוא לא מבין נכון את הדברים לרגע זה ספציפי.