היסטורית מיילדות של עם ישראל

לכבוד השואלת, 

סליחה על האיחור בתשובה. 

מתוך לימודי בפשטות תורה, לא גיליתי מקום שיש בה מקורות כתובים המדברים אודות דרכי הלידה בפרוטרוט - ומסתבר שזה משום עניני צניעות, שלא ניתנו הדברים להכתב. 

ונמצא שלא יתכן מקורות כתובים בנושא אצל היהודים, ובכל זאת מסתבר שכן היו לנשים יהודיות בכל הדורות קבלות והדרכות שנמסרו בעל פה מאמא לבת. 

בנוגע לשאלותיך, 1. האם מותר ללמוד את הנושא ממקורות גויים? הכלל הוא בלמידת כל חכמה חיצונית, שאע"פ שמוסתר בהם חכמות אמיתיות, מ"מ הרבה מן אותם חכמות שמלמדים הגויים, הם נעשו בלתי טהורים על ידי כל מיני תיאורטיה שהכניסו האומות בהם.

כי הרבה פעמים ישנה תופעה נפלאה בבריאה, אבל אין לו הסבר ידוע. ואז הפרופסרים (או אנשי המחשבה שהיו בכל דור בין האומות) ממציאים הסבר לזה - שכל ההסבר שזה בעצם רק ניחוש על ידם כדי לנסות ולהסביר את התופעה. ואין לדבריהם שום הכרחיות שזהו ההסבר האמיתי. וזה מאד מבלבל ללומדים כל אותן החכמות ההם, לאלו שלא יודעים להבחין בין מה שכבר מבורר ונעשה עובדה ידועה, לבין הסבר תיאורטי שאין בה שום הכרח שהוא אמיתי (וכגון התיאורטיה הידועה של אבלוציא המבלבל מאד לאלו שרוצים ללמוד את חכמת הביולוגיה בטהרתה). ובחלק הזה של החכמות, אין להאמין בו כלל, ואין לו שייכות לתורה ולגילוי גדלות השם.

ובאמת, ההסבר של כל מה שנעשה בעולם  היא נמצאת בתורה; ואם ילמד אדם בתורה (עד שיגיע גם לחלק של סודות התורה) אז יראה גילויים נפלאים בכל פרט ופרט שבחכמה של העובדות שישנם בעולם (ואפילו [או כל שכן] בלידה). אבל מי שאין לו סודות התורה או שעדיין לא הגיע לשם בתורה, לא יוכל להבין את ההסבר של התופעה בעולם אשר יתכן והיא נתקנה לכתחילה על ידי הבורא יתברך כדי לרמז לנו איזה ידיעה אמיתית שברובד הרוחני שבבריאה. ואם אין לאדם ההקדמות ברוחניות כדי להבין את הרמז, אז בסופו של דבר הוא לא יבין בדיוק למה ישנה אותה תופעה.

ומה שהפרופסורים מנסים כפי יכולתם לתאר איזו הסבר גשמי לתופעה, באופן כללי אין שום תועלת בכל אותם הסברים - כי הם הסברים לפי שכל שמכיר רק את תחום הגשמי ואינו מלומד בתחום הרוחני שהיא באמת השורש של אותם תופעות גשמיות. וכאשר יעבור זמן קצר ומגלים עובדא שלא ידעו המדענים ממנו מקודם, גם הפרופסורים בעצמם זורקים את ההסבר הקודם שלהם, ומנסים למצוא ניחוש חדש במקומו.

לכן בעצם החכמות הם טוב, והם מנפלאות חכמת השם המסותרת המתגלה בעולם הזה; והם אמורים לשמש כעזר וכסיוע לכן הגיע לדרגא עמוקה בלימוד התורה לשיוכל להרגיש על ידיהם עוד יותר קירבה להשם. אבל כהיום שנתערבו כל מיני דעות פסולות לתוך החכמות, יש להיזהר ביותר שלא ללמוד את החכמות אלא בטהרתם, ולנסות בכל לימוד להבין את המסר שאפשר להפיק ממנו לעבודת השם. 

וכל הנ"ל נוגע גם ללימוד דרכי הלידה, אשר למעשה מותר לכם ללמוד אפילו ממקורות של גויים אם כוונתכן ללמוד את העובדות שכבר ידועים ונתבררו, ולראות את חכמת השם ונפלאותיו שבבריאה. אבל משום כך אין לכן להאמין או להמשך אחרי חלק התיאורטיה וההסבר של "הניחוש המלומדת" שמוסיפים תוך כדי הלימוד, הואיל והדבר לא הוברר כלל כעובדה. וכל שכן שאין ללמוד מעניני שאר דתות או דיעות פסולות שמכניסים בקורס; ואיסור הלימוד בספרי עבודה זרה עומדת במקומה אפילו כאשר מכניסים חלקים ממנו ללימוד - שאסור להתבונן או להסתכל (באריכות זמן ובהתבוננות) באותן תמונות של פסלים ודברים פסולים שמציעים. 

2. לא ידוע לי על שום מקורות הכתובים בענין בחלק של פשטות התורה. 

לגבי הימצאות הבעל בשעת הלידה: כפי שהבנתי, בכל הדורות היה ענין שהבעל היה  נזהר שלא לראות את אשתו באותו מצב כאשר אינו דרוש עזרתו כי ישנם נשים או מיילדת העוזרת בזה. ולדעת הרבה פוסקים ז"ל מדור שעבר, אין לבעל להיות בנוכח בחדר בשעת הלידה אם אין בינו לבינה מחיצה שלא יוכל לראות. ואע"פ שיש מקילים בדבר, מ"מ כבר הוכח מתוך הנסיון שנוכחות הבעל בשעת הלידה גורם הרבה פעמים להרגשות מיאוס וריחוק של הבעל מאשתו, שיכולים להשאיר רושם שלילי אפילו אח"כ. לכן אינו מומלץ הדבר מצד שלום בית.

כמו כן התמיכה ביולדת על ידי בעלה אסור כבר משעה שיורד מים או דם או שקשה לה ללכת - מהלכות נידה. ואינו מותר לנגוע בה ולסייעה אלא אם כן אין שם מישהי אחרת שתוכל לסייע לה והדבר נוגע לפיקוח נפש. 

זירוז, כפי שהבנתי,  היא שאלה שנולדה בעיקר במאה האחרונה על ידי המצאת החומר התרופתי שנמסר כדי להתחיל בלידה מוקדמת. גדולי הדור דנו בשאלה והעלו שרק מותר להשתמש בבתהליך זה כאשר ישנם שיקולים רפואיים לדבר, ושכך הורו הרופאיים. אבל אסור לעשות כן מתוך שיקולים נוחיים גרידא. 

התערבות במכשירים, כפי שהבנתי, היא סוג עזרה מכנית לוולד לצאת. לכן אם אין בדבר סיכוןויש צורך במכשיר, מובן שמותר להשתמש בהם לתועלת הלידה. וגבי ווקום שיש בה סיכון לגרום נזק ח"ו, על זה דנו הפוסקים; ואם נראה לרופא שעל ידי זה יימנע מצב מסוכן של פיקוח נפש, מותר. 

 אפידורל היא שאלה כעין השתמשות בכל סוגי המרדימים נגד כאב, אשר הרב חייב לשקול בכל פעם את הסיכון שבדבר כנגד הרווח שלו. ועל פי רוב, הפוסקים מתירים להשתמש בסוגי המרדימים כאשר מצב הבריאותי של הנצרך להם היא בריאה ורגילה. 

בברכה שתזכו לסייעתא דשמיא בלימודכן - שתוכלו להמנע מכל ספיגה של למידה אסורה, ותוכלו ללמוד את הדברכים בהם תוכלו לשפר ולסייע להרבה יולדות מישראל, ושאתן בעצמכן תבואו לכרה יותר גדולה בנפלאות השם בבריאה שלו שעל ידי זה תוכלו להודות לו בכל פעם ולהתקרב אליו יתברך יותר ויותר. 

רב נחום