תורה ומדע
שאלות בעניינים תמוהים .
- ד' טבת התשע"ו
שאלה
שלום , ראשית אציין שאני בן 53 ומאוד מתחבר לערוץ אני אוהב את הרב יצחק פנגר הוא באמת נוגע . וקצת התחזקתי ואישתי נסעה לכנס שלשום באמת מאושרת אומנם.. אני גניקולוג ובפעם אחת המטופלות שלי אמרה לי שאני האחרון להתעניין בזה והיא הציבה לי שלושה מיקרים : 1)של רב שהציב 2 נשים על חביות יין וכך הוא בדק אם הם בתולות אם הריח הגיע לאף - ומניסיון שלי אין בזה שום יכולת . לא כך בודקים . ו2)אם גבר פלט לתוך אמבט ואישה נכנסה אחכ רוב הסיכוים שתתעבר . ומהניסיון זה נשמע מוזר כי כידוע לי הזרע מחוץ לגוף אין לו "תוחלת חיים" אוליי ישרוד גג דקה . אז איך תתעבר... ו3 על נחש שחמום על אישה שתבשל לו תבשיל שלא תתעבר ממנו.. מזה אגדות ? לא הבנתי אם אפשר להסביר זה נשמע ממש מוזר .
תשובה
שלום וברכה
סליחה על העיכוב במתן התשובה
בס"ד
שלום וברכה,
כל הכבוד על תהליך ההתחזקות שלך ושל אשתך. אין ספק שאתם בוחרים בחיים, וזוכים למשמעות אמיתית בחיים.
שלום וברכה,
כל הכבוד על תהליך ההתחזקות שלך ושל אשתך. אין ספק שאתם בוחרים בחיים, וזוכים למשמעות אמיתית בחיים.
ולגבי שאלותיך,
1. מצאתי התייחסותו של ד"ר הלפרין לסוגיה זו:
מדובר בניסוי מבוקר, ולכן קיימת סבירות רבה שניתן לחזור עליו גם בימינו. השאלה העיקרית היא: מהו או מהם המנגנונים הפיזיולוגיים והמערכות האנטומיות היכולות להסביר תופעה מעניינת זו?
ובכן:
נקודה ראשונה:
המושג "ריחו נודף" מופיע במקום נוסף בש"ס – לגבי מי שאכל שום.
גם כאן (בכתובות) וגם שם (ברכות נא; שבת לא), מדובר בריח הנודף מאויר הנשיפה שבנשימת האדם. בסוגייתנו מדובר על ריח האלכוהול הנספג ומגיע למחזור הדם, ומופרש בכמויות זעירות כריח אלכוהול באויר הנשיפה, ושם מדובר על ריח ה"הליצין" חומר פעיל הנוצר בעת לעיסת השום החי, אשר נספג בדם ושוהה בו מספר רב של שעות, וכל הזמן מופרש גם מהראות עם אויר הנשיפה. (זהו הריח הנודף מהפה, ולא כמו פירושו המוטעה של הוולוז'ינער.)
המושג "ריחו נודף" מופיע במקום נוסף בש"ס – לגבי מי שאכל שום.
גם כאן (בכתובות) וגם שם (ברכות נא; שבת לא), מדובר בריח הנודף מאויר הנשיפה שבנשימת האדם. בסוגייתנו מדובר על ריח האלכוהול הנספג ומגיע למחזור הדם, ומופרש בכמויות זעירות כריח אלכוהול באויר הנשיפה, ושם מדובר על ריח ה"הליצין" חומר פעיל הנוצר בעת לעיסת השום החי, אשר נספג בדם ושוהה בו מספר רב של שעות, וכל הזמן מופרש גם מהראות עם אויר הנשיפה. (זהו הריח הנודף מהפה, ולא כמו פירושו המוטעה של הוולוז'ינער.)
נקודה שניה:
יש הבדל מהותי בין סוגי הרקמות השונים המכסים את גוף האדם.
ההבדל העיקרי הוא בין העור לבין הריריות (כמו ריריות הפה וריריות הנרתיק).
הריריות הן רקמות שדרכן ניתן להחדיר חומרים רבים למחזור הדם, כדוגמת הריריות תחת הלשון המחדירות את הניטרטים הניתנים לחולי לב, ריריות הנרתיק הסופגות ומחדירות למחזור הדם תרופות שונות בצורת נרות, ואם נחזור שוב לריריות הפה, הן ידועות גם בכושרם לספוג נוזלים בקצב איטי למחזור הדם, עובדה היכולה להציל חיים במקרי התייבשות כשהמיובש מקיא מה ששותה ואין אפשרות להחדיר נוזלים לוריד, ובדידי הוה עובדא. כמו כן כושר הספיגה של אלכוהול דרך הריריות הוא גדול הרבה יותר לעומת הספיגה הזניחה דרך העור.
יש הבדל מהותי בין סוגי הרקמות השונים המכסים את גוף האדם.
ההבדל העיקרי הוא בין העור לבין הריריות (כמו ריריות הפה וריריות הנרתיק).
הריריות הן רקמות שדרכן ניתן להחדיר חומרים רבים למחזור הדם, כדוגמת הריריות תחת הלשון המחדירות את הניטרטים הניתנים לחולי לב, ריריות הנרתיק הסופגות ומחדירות למחזור הדם תרופות שונות בצורת נרות, ואם נחזור שוב לריריות הפה, הן ידועות גם בכושרם לספוג נוזלים בקצב איטי למחזור הדם, עובדה היכולה להציל חיים במקרי התייבשות כשהמיובש מקיא מה ששותה ואין אפשרות להחדיר נוזלים לוריד, ובדידי הוה עובדא. כמו כן כושר הספיגה של אלכוהול דרך הריריות הוא גדול הרבה יותר לעומת הספיגה הזניחה דרך העור.
עובדה שלישית:
ההבדל העיקרי בין בתולה לבעולה איננו בקרום הבתולים כפי שרבים חושבים בטעות, אלא בטונוס המוגבר של שרירי פתח הנרתיק, החוסמים אותו לגמרי במצבו הרגיל, (ונפתח מעט באופן זמני לצורך הפרשת דמי הווסת) מקשים מאד על החדירה הראשונה, והיוצרים את תחושת "הדוחק בשעת ביאה" המוזכרת ברמב"ם בהסבירו את המושג "פתח סגור" לעומת "פתח פתוח".
ההבדל העיקרי בין בתולה לבעולה איננו בקרום הבתולים כפי שרבים חושבים בטעות, אלא בטונוס המוגבר של שרירי פתח הנרתיק, החוסמים אותו לגמרי במצבו הרגיל, (ונפתח מעט באופן זמני לצורך הפרשת דמי הווסת) מקשים מאד על החדירה הראשונה, והיוצרים את תחושת "הדוחק בשעת ביאה" המוזכרת ברמב"ם בהסבירו את המושג "פתח סגור" לעומת "פתח פתוח".
השילוב של שלוש העובדות הללו מסביר בפשטות ובבהירות את הניסוי של רבן גמליאל.
כמו כן, אם מחדירים יין לנרתיק, כבר אין ערך לבדיקה. הדרך היא להריח בעת הישיבה, כשחדירת פרודות הריח נעשית דרך רירית הנרתיק למחזור הדם רק אם פתח הנרתיק איננו סגור, והפליטה המקבילה נעשית לאויר הנשיפה מן הריאות וניתנת להרחה. בניגוד למי ששותה אלכוהול או אוכל שום, שאז מצטברת כמות ממשית של החומר בדם, ועוברות שעות עד שהוא נעלם, כאן ומדובר בספיגה מועטה (של פרודות הריח בלבד) ואין הצטברות בגוף, במקביל לפליטה הנשיפתית. ולכן על הבדיקה להיעשות בזמן הישיבה.
2. תאי זרע יכולים לשרוד ברחם כ-48 שעות, ומחוץ לגוף הם יכולים לשרוד מספר שעות.
גמרא זו היא למעשה המקור הראשון שמתייחס לאפשרות של הזרעה מלאכותית, ורבים למדו ממנו הלכות רבות. עם זאת בסוף אותה גמרא נאמר כך (חגיגה טו, עמוד א): "וחיישינן שמא באמבטי עיברה. והאמר שמואל - כל שכבת זרע שאינו יורה כחץ אינו מזרעת"
3. נא ציין מקור כדי שאבדוק. ובכל שאלה ראוי להסתכל במפרשים כדי לראות מה הוא מדרש ומה נאמר כפשוטו (רש"י, ריטב"א מהרש"א וכו'). ישנו גם תלמוד מבואר בשם "מהדורת שוטנשטיין", ויש בו הערות קצרות על כל קטע בגמרא שמסביר מה כל המפרשים מבארים על הסוגיה.
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il