שאל את הרב - כללי
האם זה עוון למכור מוצר חשמלי באינטרנט?
- ה' טבת התשע"ו
שאלה
שלום כב' הרב, האם אני חוטא בכך שאני מעוניין למכור מוצר חשמלי המתחבר לטלויזיה אשר ניתן לצפות בעזרתו סרטים רק בתשלום ולהעלות תמונות וכו' , באתר מכירות כלשהו? כי אני אולי גורם לאדם אחר לחטוא ואף מעודד אותו לצפות בטמבלויזיה? מאחר ואני בעל תשובה ומעוניין להתפטר ממוצר חשמלי זה.
תשובה
לכבוד השואל,
סליחה על האיחור בתשובה.
מקורות התשובה (שבציטוטים) נלקחו מ:
www.etzion.org.il/vbm/archive/shemita/11.rtf
"המשניות האחרונות בפרק החמישי של מסכת שביעית מונות חפצים שאסור למכרם בשנת השמיטה - חפצים המאפשרים עבודת קרקע בשמיטה. למשל, אסור למכור מחרשה, אולם מעדר קטן, המשמש רק לעבודות המותרות בשמיטה, מותר במכירה. המשנה אינה מסייגת את האיסור, אך הירושלמי מסייג אותו ואוסר למכור כלים אלו רק למי שיש חשד סביר שיעבוד בהם עבודות האסורות בשמיטה("חשוד על השביעית"). כפי שמסביר הרמב"ם בפירושו למשנה, זהו איסור דאורייתא המבוסס על הלאו "לפני עור לא תתן מכשול" - האיסור לסייע לאדם אחר לעבור עברה. מכירת כלי עבודה למי שאינם חשודים על השביעית אינה עברה על לאו זה, אולם מכירתם לחשודים אסורה מכוח הלאו.
"משנה ח מביאה מחלוקת בין בית שמאי ובין בית הלל בעניין מכירת פרה המיועדת לחרישה לאדם החשוד על השמיטה. בית הלל מתירים מכירה שכזו, שכן הפרה עשויה לשמש גם לשימושים מותרים. פסיקה זו עולה בקנה אחד עם המשנה שהובאה לעיל, המתירה אף היא מכירת חפצים שאין ברור שייעשה בהם איסור. המוכר עובר על לפני עיוור רק אם במעשה המכירה הוא מספק לבעל העברה חפץ שברור שישתמש בו לאיסור, אולם מכירת חפץ שיש לו שימושים רבים, ולדעת בית הלל אפילו מכירת בהמה, אינה עברה על לפני עיוור גם אם הבהמה עלולה לשמש לעברה.
"חריג מעניין לכלל שתיארנו עולה ממשנה ט ומן המשנה המקבילה לה במסכת גטין (דף סא ע"א). המשנה מתירה לאישה להשאיל את כלי האפייה שלה לאישה שאינה מקפידה על דיני שמיטה כל עוד אין היא עוזרת לה לאפות בפועל. נראה שהיה מקום לאסור השאלה זו בגלל לאו דלפני עיוור, אולם המשנה מתירה את ההשאלה בכל זאת, כנראה משום דרכי שלום (כך עולה מהקשרה של המשנה בפרק ה' של מסכת גטין, העוסק בדינים שהם משום דרכי שלום). ממשנה זו אנו למדים עיקרון חשוב: ניתן להתעלם מלאו דלפני עיוור משיקול של דרכי שלום. הסיבה לכך פשוטה: אם לפני עיוור בא לחזק קיום מצוות ולמנוע עשיית עברות, ברור שניתן לבטלו במקום שקיומו יגרום דווקא להחלשת קיום המצוות.".
"יש להדגיש כי בכל המקרים המוזכרים בפרקנו אין ודאות שאכן יתבצע איסור אלא רק סיכוי גבוה לכך, הנובע מסוג החפץ הנמכר ומטיב הקונה."
~~~
היוצא מן הנ"ל, שהואיל ואין היתר של "דרכי שלום" לגבי מכירת אביזרי הטלויזיה, אסור למכור ליהודי כלי שיש בו סיכוי גבוה שעל ידי זה יעשה דבר איסור, הנובע מסוג החפץ הנמכר ומטיב הקונה. והואיל ורוב הקונים אביזרי טלויזיה כיום חשודים לראות דברים אסורים (כסרטים או תמונות המעוררים הרהור, ואמרו חז"ל "אסור לאדם להרהר ביום וכו', מלבד איסור של "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"), הרי שיהא אסור ליהודי שומר תורה ומצוות למכור להם כלי שיאפשר להם לעשות דבר האסור.
אמנם, בנוגע לאיסור "לפני עיוור" ידוע הכלל, שאם היה לו לעובר העבירה את האפשרות להשיג את מבוקשתו (בנידון דידן היינו אותו הכלי) גם בלי מי שהזמין לו בפועל את אותו הכלי המאפשר לו לעבור אותה עבירה, אם כן אין לו ל"מזמין בפועל" איסור של "לפני עיוור"; כי זה שהזמין לו כלי זה, אינו בעצם מה שגרם לחוטא לחטוא (על פי גמרא עבודה זרה ו.). וכן יש לומר כאן, דהואיל ומצוי בקלות לקונים באינטרנט לקנות את אותו חפצא מאחרים, נמצא שהיהודי המוכרו לו אינו עובר על איסור דאורייתא של "לפני עיוור".
והואיל ואין המכירה באינטרנט מתבצעת רק ליהודים אלא גם לאינם יהודים, הרי ישנה עוד צד להקל - שהרי אינו וודאי שיימכר הכלי בכלל ליהודי [ואין איסור של "ולא תתורו...אחרי עיניכם" לאומות העולם].
אם כן הנראה למעשה לפסוק מכל הנ"ל, שמותר למכור את החפץ הנ"ל באתר מכירות, ואין לחשוש שמא גורם ליהודי לעבור עבירה או שמעודדו לעבירה. אולם כל זה כאשר מוכר באתר המפרסם בשפת האנגלית; אמנם באתר המפרסם בשפת העברית, יש לתלות שרוב הנכנסים לשם הם יהודים, ושוב יש לחשוש מצד המוכר לאפשרות שבזה הוא מזמין כלי ליהודי שמשום איזו סיבה לא היה משיגו בלתי מכירה זו. ולכן ראוי להמנע מלמוכרו באותם אתרים.
בברכה,
רב נחום
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il