פגם הברית האם יש כאלו שהיו שקועים בבוץ הזה ויצאו מזה?

והנה איני רואה שאלה להלכה במכתבו, כי אף שבמכתבו כותב שהוא איסור כרת מסתמא יודע שמשכב זכור הוא גם איסור סקילה כי בתורה בפרשת קדושים נאמר ´יומתו דמיהם בם´ וילפינן גזירה שוה מאוב וידעוני שהוא בסקילה כדאיתא במסכת סנהדרין (דף נ´ד ע´א) עיי´ש. וכרת כתוב בסוף פרשת אחרי ´ונכרתו הנפשות שקאי על כל הנאמר לפני זה עיין ברש´י בתחילת מסכת כריתות, ונמצא שאתה רוצה שאכתוב לך דברי חזוק להנצל מיצר הרע ואיזה עצה. 

והנה ראשית כל, עצם הידיעה בחומר האיסור דסקילה וכרת, וגם שנקרא תועבה, והוא מהחטאים המגונים ביותר, ושאף בני נח נצטוו על זה, הוא כח גדול לעמוד כנגד היצר הרע, ושנית שהוא בעצם דבר שאינו מובן שיהיה על זה עניין תאווה, שבבריאת האדם בעצם אין תאווה מצד הטבע להתאוות למשכב זכור, שלכן אמר בר קפרא לרבי בביאור מה שהתייחסה התורה כ´תועבה´ לגבי משכב זכר, שפירושו ´תועה אתה בה´. כמבואר במסכת נדרים (דף נ´א ע´א) ופי´ הר´ן שמניח משכבי אשה והולך אצל זכר, וכוונתו לבאר לשון תועבה שנאמר במשכב זכור יתר על לשון התועבות הנאמר ארבע פעמים בסוף פרשת אחרי שעולה על כלל העריות. ועל זה תירץ בר קפרא שהוא תביעת הקב´ה בפסוק להחוטאים בעניין משכב זכר, שלעבירה זו של משכב זכור הרי אין כלל תאווה מצד הטבע שבראתי שיהיה תאוה למשכב הנשים שבלא תאוה לא היה אפשר לקיום ישוב העולם. אבל למשכב זכור אין שום תאווה מצד הבריאה וכל התאווה לזה הוא רק כתועה מדרך הטבע לדרך אחר, אשר גם רשעים בעלי תאוה שלא נמנעין מצד חטא ועון אין הולכים לשם שיצר הרע זה אינו אלא מחמת שהוא דבר אסור שהוא כמו להכעיס ח´ו. 

נמצא שעל עבירה של משכב זכור אין להרשע העובר על זה שום טענה לתרץ את עצמו כי לא היה שייך להתאוות לעבירה זו. והיצה´ר מסית להמרות נגד רצון הקב´ה וידיעה זו הוא חיזוק גדול נגד יצה´ר שכמעט וכבר ניצחתו, שהרי אתה מאמין בהקב´ה ובכל הי´ג עיקרים ובכל התורה שבזה תנצחהו על מה שמסיתך להמרותו ולהכעיסו, ופסוק מפורש בהאזינו ´בתועבות יכעיסוהו´ ופי´ רש´י כגון משכב זכור שזה קרא הכתוב שהוא להכעיס.

ושלישית, הגנאי. שאף לבני אדם שבכל העולם, אף הרשעים מבזים לבעלי עבירה של משכב זכור, ואף בעיני הרשע השני שעושה עמו העבירה הוא מזולזל ובזוי, שזהו חיזוק גדול נגד היצה´ר. שלבד שהוא נגד התורה באיסור חמור היותר גדול הוא גם נגד עצם האנושיות שנעשה שפל ובזוי בתכלית השפלות, ולא רק שהוא גנאי הוא גם גנאי היותר גדול לכל משפחתו.

והעצה הגדולה, הוא לימוד התורה בעיון שהוא מציל ושומר מכל העריות, ואף מהרהורים. ככתוב ברמב´ם סוף הלכות איסורי ביאה: ´גדולה מכל זאת אמרו יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו בחכמה´, וכל שכן שיועיל זה להנצל מיצה´ר של העבירה הבזוי הזו. והנני גומר בברכה שתהא תשובתך שלימה וגמורה ותתגדל בתורה ויראת ה´.