אהבה לא רגילה

שלום וברכה

יתכן, אבל השאלה הנשאלת היא אם יש לך משהו בנוגע לתכלית שלך כתוצאה מההתקשרות הנפשית איתה, האם היא דמות המצדיקה התקשרות ואהבה עד כדי מחשבה עליה כל הזמן.

הערצה עד כדי סגידה לדמות מסויימת מהטלויזיה, משורר או משוררת, שחקן או שחקנית, זוהי בעיה כללית ורחבה המפתחת תעסוקה שלימה ומדורים שלמים של רכילות, סביב אותם אנשים מפורסמים, עד שחיי הנערצים הופכים לעתים לחיי גיהנום, כשמכל עבר צצים לעיניהם צלמים וכו`, לצלם אותם בעוד רגע מביך.

בכלל, פיתוח רגשי הערצה כלפי איש מסויים בגלל כישוריו הוא לגמרי לא במקום, כמו שלא היית מפתחת רגשי הערצה כלפי הנגר שייצר את הרהיטים שלך, ולא היית מפתחת רגשי הערצה כלפי התופרת שעיצבה את הגיזרה של שימלתך, כך אין מקום לפיתוח רגשי הערצה כלפי שחקן, אמן, זמר, כל אלו הן תכונות מולדות, ואין בהן בכדי להתפאר או לעשות מזה עניין להערצה. אפשר להעריץ איש בגין מידות טובות שהוא רכש, או בגין כל דבר אחר שהוא מהתפקידים שלשמם נשלחנו לעולם הזה. אבל אין מקום להעריץ איש בגין הצלחה מסויימת של קול נאה ויופי מדהים ככל שיהיה.

בנוסף לכל האמור, כדאי לך לקחת בחשבון, כי כאוהבת אותה ומבקשת טובתה, כדאי לטובתה להניח ולעזוב את ההערצה המתמדת. הערצה יכולה להזיק לדמות הנערצת, חז"ל דיברו על זה בכמה מקומות וקראו לזה `עין הרע`, גם כשהעיסוק האינטנסיבי באדם מסויים נובע מעין טובה היא פועלת באפקט של עין הרע,>אח"כ מרגיש הנערץ מוקף אנרגיות שליליות והוא לא מעלה בדעתו שמקורן במעריציו, לא אחרים, ובקיצור, להיות דמות נערצת -על סף אליליות-, זאת לא סיבה למסיבה.

בהצלחה - מנשה ישראל