האם ה' רוצה שנחטא

[ו] בברכת המעביר וכו' ויהי רצון וכו'. ראיתי להרב עטרת זקנים שכתב וז"ל ויהי רצון שתשמרני מלבא לא לידי חטא. ולא לימא ואל תביאנו. וגם אין לומר וכוף את יצרנו להשתעבד לך כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים (אא"ז) עכ"ל. וראיתי להרב מר וקציעה כתב מרורות ואשתפוך חמימי דהם דדברים בטלים וכו' וישתקע הדבר וכו' מי הוא אשר מלאו לבו וכו' ובכמה מקומות אנו מבקשים רחמים על זה שלא לבא לידי חטא ובס"פ היה קורא (ברכות טז ע"ב) וכו' יה"ר שלא אחטא וכו' ולפ"ד היה לו למוחקו ישתקע הדבר וכו' ודבר ברור הוא שרצונו של הקב"ה להתפלל על כך, וכבר ארז"ל יצרו של אדם מתגבר וכו' ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו, ולא אמרו (ברכות לג ע"ב) הכל בידי שמים חוץ מי"ש אלא לאפוקי גזרה מוחלטת שאינו גוזר עליו יראת שמים בלי התעוררות אבל ודאי אם מתעורר האדם בתפלה מסייעין אותו וכו' עכ"ל בקצור. ועוד האריך בקצ"ף מלא ופני זקני"ם לא נהדרו הרב המחבר וזקנו הגאון מהר"ל רופא ושויינו כעמא דארעא חס ושלום. ואני תמיה על הרב למה השמיט תחילת הלשון מהעט"ז שכתב ויהי רצון שתשמרני מלבא לידי חטא, ואח"כ כתב ולא לימא אל תביאנו. והוא העתיק דלא לימא ואל תביאנו ותחילת דיבר יכחידנו תחת לשונו. והדבר ברור שגם הרבנים הנזכרים ידעי שפיר דאלמלא הקב"ה עוזרו וכו' ונבקשה מאלהינו על זאת והוא דבר פשוט זיל קרי בי רב, וגם הם כתבו שיאמר ויהי רצון שתשמרנו מלבא לידי חטא. והרי בפרושא אתמר מפיהם ומפי כתבם לבקש מה' שישמרנו מחטא, דודאי אין זה בסוג הכל בידי שמים ולא יטעו בזה תלמידי דבי רב. אבל לשון ואל תביאנו לידי חטא לא הונח להם דמשמע דבלא תפילה ח"ו היה מביא לידי חטא. ונהי דאם לא יש התעוררות גזרה חכמתו שלא יעזור אבל ח"ו שהוא מביא לידי חטא. ואפי' בבא ליטמא פותחין לו אמרו, ולא שהוא מביא לידי חטא ח"ו. ולכן שפר קדמיהו להגיה שתשמרנו מלבא לידי חטא דהיינו שיעזרנו שלא נחטא. ואני תמיה דאכפל לאתויי הרב מר וקציעה ההיא דסו"פ היה קורא וכתב שלפי דבריהם צריך למוחקו, ואינהו גופיהו כתבו הנסח יהי רצון שתשמרנו מלבא לידי חטא. ומש"כ שלא לומר וכוף את יצרנו וכו', היינו דסברי דלשון זה מורה שיכוף היצר בלי שום התעוררות. או סבירא להו דמה שאמרו רז"ל הוא שהקב"ה עוזרו להתגבר על יצרו והאדם יכוף אותו, וזהו הסדר. אבל לא שהקב"ה יכוף את היצר דזה נכלל בסוג הכל בידי שמים. ובהכי דעת זקני"ם נוחה:

 ואולם הא מיהא הדין עם הרב מר וקציעה שלא לשבש נסחא שבגמרא שלפנינו והביאוה כמה פוסקים. ויותר מזה אשר נסחא זאת שוגר"ת ומשוגר"ת בפי כל המון ישראל אחד חכם ואחד תם וצריך למשכוני נפשין והיתה לבא"ר. וכבר ראיתי לגורי האר"י זצ"ל שפירשו אל תביאנו לידי חטא, ס"מ. ולא לידי עבירה, לילי"ת. עכ"ד. כלומר שאם העון גרם לימסר ח"ו בידם יהא רעוא שאל תביאנו. אי נמי שיגזר לנסיון על דרך וסוג איוב וכיוצא בזה. ולהכי אמרינן אל תביאנו לידי חטא ולא לידי עבירה. ולא נסיון ופירשו גורי האר"י זצ"ל ולא לידי נסיון אפי' מסטרא דקדושה. ובזה מבוארת הנסחא הנז':

 אמנם וכוף את יצרנו הרע בנסחתנו הספרדית ליתא, אבל בש"ס (ברכות טז ע"ב) וכמה פוסקים איתא. והאמת שיכולנו לפרש שכל זה כשיש התעוררות תחתון ולפי ההתעוררות לא לבד שהקב"ה עוזר לאדם שיתגבר אלא אף זו שגוער ביצר הרע לבל יתגרה ויכנע לאדם. ומדרגות מדרגות יש כפי ערך ההעוררות שמתעורר האדם וכל זה פשוט:

 שוב ראיתי אחרי כתבי להרב מעדני מלך ס"פ הרואה שנרגש בלשון אל תביאני לידי חטא, ותריץ יתיב והביא מקרא מלא (תהילים קמא) אל תט ליבי לדבר רע ופירש הרד"ק שכשלא יסייעו הרי הוא כאילו הטהו. וגם מצינו (שמות י,כ) יחזק ה' את לב פרעה ע"ש באורך. וכבר הרב מר וקציעה בסוף דבריו הזכיר זה דמונעין דרכי התשובה וכו'. וגם ראיתי להגאון החסיד בעל שני לוחות הברית בספרו שער השמים שעמד על זה ופירש דר"ל סוג פותחין לו ע"ש באורך. ועמ"ש מהר"ד אבודרהם (דף יד ע"ב דפ' ורשא). ולכל הדברות ולכל האמירות נראה דמה שחשד הרב מר וקציעה להרבנים הנז' יצאו מידי חשד כי הם עצמם סידרו ותשמרני שלא אבא לידי חטא ובכל אשר דיברנו לעיל. ועמ"ש הרב הנשי"א בספר מצת שימורים. ע"ש באורך: