איך עושים תיקון על דיבור יתר?

בס´ד איך עושים תיקון על דיבור יתר? אני יודעת שאדם יכול לעשות עין הרע על עצמו, בכך שהוא מספר יותר מידי דברים שהשתיקה יפה להם. אני חושבת שיש לי נטיה לדיבור יתר, כי אני מוצאת את עצמי לעיתים קרובות מצטערת ואפילו מפחדת מדיבורים שדיברתי. לדוגמא: אם דיברתי על לקוחות (לא לשון הרע, אלא פשוט סיפרתי על פגישות מבלי לפרט שמות) אני חוששת לאחר מעשה שהנה עכשיו אותה לקוחה/ לקוחות כבר לא יגיעו כי כאילו ´התרברבתי´ בכך שיש לי לקוחות. כאילו השתיקה היא הסייג לפרנסה. וזו רק דוגמא אחת מיני רבות.(דוגמא נוספת: שיתפתי קרובי משפחה בפרטים לגבי מהלך ההריון, תאריך הלידה, תכנונים שלאחר הלידה מה שאף פעם לא עשיתי בעבר, וכעת אני מפחדת שמא יצרתי עין הרע ח´ו). אני יודעת שחיים ומוות ביד הלשון, וקראתי מספיק סיפורים על אנשים ש´פליטת פה´ שלהם חרצה גורלות באופן בלתי רצוי. השאלה שלי היא, איך עושים תיקון על דיבור יתר? (כשמדובר בלשון הרע, אני יודעת שצריך להתחרט ולהתחזק בלימוד הלכות לשון הרע, אך כאן מדובר על דיבור יתר). השאלה הנוספת שיש לי בהקשר, היא, מה עלי לעשות עם התחושה הקשה שיש לי בעקבות דיבור היתר (הנה, הנה עכשיו הבאתי על עצמי ´עונש´...) האם מקור החשיבה הזו הוא מקום של ביקורת עצמית חיובית (כדי להשתפר להבא, מה שלא תמיד קורה, לצערי...) או שהוא בא ממקום של עצבות מיותרת ומסוכנת? אני מקווה שהצלחתי להבהיר את בעייתי/ שאלתי, ומצפה לתשובתכם. תודה מראש.