אמונה בה"

בס"ד
  
שלום וברכה,

 

מסופר על מורה ברוסיה הקומוניסטית ששאל את תלמידי כיתתו: 'אתם רואים את השולחן'? 
ענו כולם: 'כן' 
שאל אותם: 'ועיניכם רואות את א-לוהים? לא, אז משמע שהוא אינו קיים' 
פרץ תלמיד יהודי לדבריו של המורה ואמר: 'רואים אנו את מוחו של המורה? לא, אז משמע שהוא אינו קיים!' 
 

לא כל דבר ניתן לראות בעינינו. אין אנו רואים את אותם גלי רדיו העוברים באוויר אפילו דרך קירות הבטון החזקים אך אנו יודעים שהם קיימים מעצם הפעלת מכשיר רדיו פשוט.  איך נדע שיש חמצן באויר? ניסוי פשוט של נר בתוך כוס זכוכית יכול להוכיח את מציאת החמצן באוויר. 
אלוקים קיים, וזאת אנו יכולים לדעת לפי עצם היות העולם קיים ויציב, מערכת השמש וכל הטבע פועל כפי שצריך, והדבר מאפשר את מחייתנו. אלוקים נראה בכל. 
 

אנו רואים את מעשיו של הקב"ה בעינינו, הרי כל העולם כולו מתנהל מכוחו. ולמה הדבר דומה? לתינוק במעי אמו ששואל "איפה אמא?" והרי הוא מוקף באמא, והוא רואה את חבל העובר שמחייה אותו בכל יום ויום, ובכל רגע ורגע, ורואה עד כמה שאמא דואגת לו ואוהבת אותו.

   
וכן כתב הרמב"ם (נוסח מספרו ה"מורה נבוכים", פרק עא, חלק א):
"אי אפשר לברוח מהמסקנה - או העולם היה קיים תמיד, או שהוא נברא. ואם הוא נברא, יש לו בורא ללא ספק, וזהו מושכל ראשון, כי מה שהוא נברא לא ברא את עצמו אלא נברא בידי בורא, ולכן מי שברא את העולם הוא הא-לוהים...וזו הוכחה שיש מי שאינו שייך לעולם החומרי, ואין לו גוף, אלא הוא אחד נצחי שקיים תמיד, אשר אין לו סיבה, ולא יתכן שהוא ישתנה. הוא אפוא הא-לוהים".

 

מבחינה מדעית הוכח שהיקום מתפשט, וחומרים דועכים, מה שמוכיח שהיתה ליקום התחלה. העולם שלנו לא תמיד היה, אלא נוצר בנקודת זמן מסויימת בעבר. עם זאת, מובן לנו שכלום לא יכול ליצור כלום, ולכן היה חייב להיות יוצר אשר ברא את כל הקיים. 
הבורא שיצר את היקום הוא ודאי איננו חומרי, כי הוא היה לפני היקום, והוא יצר את החומר יש מאין. מכאן אנו יודעים שהבורא הוא רוחני. אנו גם יודעים שהבורא יצר את החלל וחוקי הטבע, ומכאן שהבורא עצמו אינו כפוף לשום חוק ואין לו שום גבול. כך אנו יודעים שהבורא הוא אינסופי, כי אין לו גבולות. אנחנו גם יודעים מכאן שהבורא הוא אחד, בגלל שמי שאין לו גבולות גם לא יכול להיות שניים (שני גופים הם תמיד מוגבלים אחד ביחס לשני). עם היקום נברא גם הזמן, ומכאן שהבורא יצר גם את הזמן. מכיוון שהבורא יצר את הזמן, הוא עצמו אינו כפוף לזמן, כך שאין לו התחלה והוא נצחי. זוהי למעשה הוכחה מאוד חזקה לקיומו של א-לוהים אינסופי שאיננו מוגבל.

 

ללא החוקים ביקום, היה הכל נעלם. קיימים כוחות מתואמים המקיימים את האטומים - בלעדיהם היו החלקיקים מתפזרים, והיקום היה ריק. קיימים כוחות חשמליים המחברים בין מולקולות ובין אטומים - בלעדי כוחות אלו לא היה קיים אפילו חומר אחד ביקום כולו. קיים גם כח הגרביטציה היוצר פעולות גומלין בין חומרים שונים (כמו השמש, העולם והירח) - בלעדי כח זה היו המבנים מפוזרים ביקום ללא שום תיאום ויכולת להכיל חיים. למעשה הכח השולט ביקום הוא גם מי שמקיים את היקום. בלעדיו היה היקום נעלם לתוך שממה של חושך וריקנות. מכאן אנו למדים שמי ששולט ביקום הוא גם יוצר היקום, כי בכוחו הוא מקיים את היקום כולו. החוקים ביקום מלמדים אותנו שהשולט ביקום הוא גם יוצר היקום, כי בלעדי כוחו התמידי המחזיק את היקום, היה היקום נעלם לתוהו ובוהו מוחלט. זוהי הוכחה נוספת לקיומו של א-לוהים ששולט ביקום.
 

 האדם הוא היצור היחיד שיש לו בחירה חופשית. כל בעלי-החיים פועלים על פי טבע מולד (אינסטינקטים). הנמלה לא לומדת כיצד ללכת בשורות, הציפור לא לומדת כיצד לעוף, והאריה לא חושב פעמיים לפני שהוא טורף זברה. כל היצורים החיים פועלים על פי הוראות יצרן קבועים. רק לאדם יש בחירה חופשית מה לעשות, האם להיות צדיק או רשע, והאם להתנגד לרצונותיו החומריים. האדם הוא היצור היחיד ששואף לרוחניות ולדת ולמציאות גבוהה מהחומר. הטבע החומרי לעומת זאת יכול לפעול רק בשתי דרכים, על פי חוקים קבועים, או באופן אקראי. אך הבחירה של האדם לעומת זאת היא חופשית, האדם אינו מוגבל בבחירה שלו, והוא גם אינו בוחר באופן אקראי. מכאן מוכח שהאדם אינו חלק מהטבע, והוא אינו חומרי בעצמו. בגלל שלאדם יש יצר טוב ויצר רע, תבונה ומצפון, ובחירה חופשית, ושאיפה לצדק ולאמת, ורצון למשמעות - אנו למדים שיש באדם נשמה בלתי חומרית, ומכאן שהיקום החומרי נברא עבורו. הנשמה של האדם הגיעה ממקור רוחני אשר הכניס אותה בתוך גוף חומרי, וזהו כמובן הבורא.

 

ראה עוד:

 

 
בברכה,
דניאל בלס