חברה והשקפה
שפרה ופועה מול ציווי פרעה יראת השם או צו אנושי
- ט"ז טבת התשע"ו
שאלה
בפרשת שמות מובא כי פרעה וציוה את המיילדות: ..." וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם, אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם בַּת הִיא וָחָיָה...", ואז בתגובה לכך: וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים, וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים.." שאלה היא, האם רק בשל כך בלבד שהמיילדות יראו מהקב"ה לא המיתו את הזכרים?, והלא איסור רצח הוא אחד מן המפורסמות!?. למה המילדות נמנעו לבסוף מלהרוג את הזכרים האם בשל צו אלקי או צו אנושי?
תשובה
שלום וברכה,
במצרים היתה תרבות שלא נרתעה משפיכות דמים, ודבר זה חדר ללבבות, כמו שבימינו אנשים כבר לא מזדעזעים מאם שהורגת את עוברה אצל רופא. או המתות "חסד", וכיוצא באלו התופעות התרבותיות.
במצרים היה נפוץ להרוג, ו"דילול עבדים" לא היה דבר מרעיש בעיניהם. וכפי שאמר אברהם אבינו: "רק אין יראת א-לוהים במקום הזה והרגוני" (בראשית כ, יא). הגויים לא הכירו בכך שהאדם נברא ב"צלם אלוקים", ולכן היה קל להם להרוג בני אדם מתוך אינטרסים אישיים או פוליטיים. אילו המיילדות היו מצריות, הן לא היו נרתעות להרוג את התינוקות. אולם מכיוון שהן היו בנות ישראל, הן נרתעו מאוד מכך - כי "יראת אלוקים" שימרה בבני ישראל את המוסר הקדוש שרואה בכל אדם "צלם אלוקים"! ובזכות רתיעה זו ידעו בני ישראל, ובתוכן המיילדות, עד כמה חמור מעשה זה.
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il