הלכות ומנהגים
ערך למידת תורה
- כ"ה אדר א' התשע"ד
שאלה
ראיתי בהרבה מקומות שערך של שעה 1 של לימוד תורה מגיע למספרים ממש גבוהיים ולא הגיוניים. אפשר בבקשה הסבר? ועוד שאלה: לפי היהדות היום לא מתחלף אחרי השעה 12 בלילה אז מתי מתחלף היום? , באיזה שעה? ( מיום שני לשלישי לדוגמא)? ועוד שאלה אחרונה: עד מתי אפשר להתפלל תפילת שחרית? (בימי חורף וימי קיץ בנפרד) תודה רבה לכולכם- רק בזכותכם לבד המשיח צריך להיות כאן.
תשובה
שלום וברכה
מתוך החוברת
חידת החיים
אחד הנושאים החשובים והמרכזיים ביותר ביהדות הוא לימוד התורה. שעליו נאמר בגמרא (שבת קכו.) ...אלו דברים שאדם עושה אותם ואוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ואלו הן כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום שבין אדם לחברו ותלמוד תורה כנגד כולם. ולא עוד אלא שלימוד זה, הוא למעשה מה שמחזיק את כל העולם כולו.
סליחה, האין זה קצת מוגזם, אומר השואל, זה שלימוד התורה הוא חשוב כי מבלעדיו אי אפשר לדעת היאך לקיים את המצוות, מובן ומוסכם. זה שלימוד התורה מהוה אבן יסוד בהעברת התורה מדור לדור, גכ מובן ומוסכם. אך מכאן עד למסקנה שזה מה שמחזיק את העולם, הדרך נראית רחוקה.
כדי להתייחס להערתך נקדים הקדמה קטנה. לאחר שהגענו למסקנה שיש בורא לעולם ולאחר שהגענו למסקנה שבורא עולם נתן לנו את התורה, מה שמוטל עלינו לעשות הוא לשאול ולחקור מהם ציווי הבורא, והיאך לבצע ציווייו בצורה הטובה ביותר.
אך מדוע הבורא ציוה אותנו דווקא במצוות אלו, או מה ההיגיון בקיום מצוות אלו ואחרות, במישור העקרוני זה אינו מעניינינו שהלא אין אנו בעלי הבית בעולם, ובפרט שכבר ביארנו כי תבונתו של האדם, תהיה גדולה ככל שתהיה, היא כאין וכאפס מול חכמתו של הבורא. ולכן אין כלל באפשרותנו להשיג, מדוע נצטווינו דווקא במצוות אלו, ומה ההגיון שעומד מאחריהן. קל וחומר שאין אנו יכולים לדעת מהי השפעה של קיום מצווה זו או אחרת על האדם ו/או העולם. (אעפי שפשוט הדבר כי לכל המצוות כולן יש הגיון בריא, הגיון של הבורא).
דבריך האחרונים חיזקו עוד יותר את טעותי. אומר השואל, כי לא זו בלבד שמסקנתך כי התורה היא זו שמחזיקה את העולם הינה מרחיקת לכת וכפי שהערנו לעיל, אלא שמתוך דבריך עולה, כי מסקנה זו משוללת כל יסוד. שהלא אתה אמרת ובצדק, שאין אנו יכולים להתחקות אחר כוונותיו של הבורא. והיא הנותנת שאי אפשר לדעת מה פועלת התורה בעולם ו/או באדם, ואם בכלל היא פועלת בהם!!
ובכן, אם דברינו היו נבנים על סמך הגיגי ליבנו היית צודק בטיעוניך. אלא שאם היית ממתין קצת, היית מבין שאין כלל מקום לטענתך זו. כי הנה הזכרנו כבר לעיל שבנוסף על קיום החוקים והמשפטים שקיבלנו מהבורא, קיבלנו ממנו עוד כמה וכמה ידיעות, שהבורא החליט משיקוליו הוא לגלות לנו, וברמה כזו שנוכל להבינן.
ועתה, לא נותר לנו אלא להביא כמה מהדברים הנוספים שקיבלנו מהבורא והמתייחסים לתורה, ומתוכם ללמוד מהי פעולתה של התורה בעולם.
אומרת הגמרא (פסחים נד.): ...שבע דברים נבראו קודם שנברא העולם ואלו הן תורה, תשובה... עוד נמסר לנו שכשהבורא ברא את העולם הוא עשה זאת עפ חוקי התורה שברא. וכדברי המדרש (בראשית רבה א, א): ...בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין אינו בונה אותה מדעת עצמו, אלא מדעת אומן והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו, אלא דיפתראות ופינסקאות יש לו לדעת היאך הוא עושה חדרים היאך הוא עושה פשפשין, כך היה הקבה מביט בתורה ובורא את העולם.... נמצא שהקשר הראשוני שבין התורה לעולם הוא, שכל חוקי הטבע בעולם נקבעו באופן כזה, שיהיו מותאמים לחוקי התורה.
מכאן, שהעובדה כי העולם נברא באופן שיש בו זריחה ושקיעה, היא כדי לאפשר לנו לקיים את המצוות התלויות בזמן, כגון: הנחת תפילין, קריאת שמע וכו´. שהן מצוות התלויות בזריחת השמש ובשקיעתה. כי אילו העולם היה נברא במצב שאין בו זריחה ושקיעה אלא במצב ביניים תמידי, לא הייתה אפשרות לקיים מצוות אלו במתכונתן הנוכחית. כמו כן, כדי שהבורא יצווה אותנו על שמירת השבת, הוא היה צריך לברוא את העולם במשך שישה ימים ובשביעי וינפש.
וכדי שנוכל להישמר ממאכלות אסורים ולאכול מהמותרים, הוא היה צריך לברוא בדיוק את אותם מיני בעלי חיים, הטמאים והטהורים הכתובים בתורה. ומכאן נבין טוב יותר את משמעות ההוכחות שהובאו לעיל מבעלי החיים, כלומר זה לא רק שהבורא יודע שאין בעולם יותר מארבעה בעלי חיים שיש להם רק סימן טהרה אחד, אלא שכשהוא ברא את העולם הוא עשה זאת עפ התכנון שבתורה, שבה אין יותר מארבעה בעלי חיים שכאלו!!!
ובפרט שבתחילתו של מדרש תנחומא נאמר: ...וכשברא הקבה את עולמו נתייעץ בתורה וברא את העולם...ובה נטה שמיים ויסד ארץ, שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. (ירמיה לג, כה) ...הא למדת שהעולם לא נתיסד אלא על התורה. והקבה נתנה לישראל שיתעסקו בה ובמצוותיה יומם ולילה. שנאמר: והגית בו יומם ולילה (יהושע א, ח) ...ובשביל שומרי התורה העולם עומד... אמר רבי שמעון בן לקיש למה נאמר במעשה בראשית יום אחד, יום שני, יום שלישי, יום רביעי, יום חמישי, יום הששי. הא יתירה למה? מלמד שהתנה הקבה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים את התורה שיש בה חמישה ספרים מוטב, ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובהו.
מתוך דברי המדרש עולה, שאם לא תהיה בריתי (תורתי) במצב של למידה יומם ולילה, אזי חוקות שמים וארץ לא שמתי, כלומר שהם יחזרו למצב של תוהו ובהו, כי כשהקבה ברא את עולמו הוא חקק בו חוק נוסף, חוק שמתנה את קיום העולם בלימוד התורה. ומכאן שאם תהיה קבלת תורה (לימוד תורה) עי עם ישראל, אזי עולם כמנהגו נוהג, אך אם חלילה לא, יחזור העולם למצב של תוהו ובהו.
דברים מפורשים יותר כתובים בספרו של רבי חיים מוואלוז´ין נפש החיים וזה לשונו עמ´ רכז): והאמת בלי שום ספק כלל, שאם היה העולם כולו מקצה עד קצהו פנוי חו אף רגע אחד ממש מעסק והתבוננות שלנו בתורה, כרגע היו נחרבים כל העולמות, עליונים ותחתונים, והיו לאפס ותהו חס ושלום....
ועתה לאחר שראינו שמה שהוטבע בבריאה הוא, כי קיום העולם תלוי בהבל פה של לימוד התורה, נוכל לנסות ולשער ולו במעט, מהו גודל שכרו של לומד התורה. לשם כך הבה נצייר לעצמנו מעין מציאות, שבה ברגע מסוים בכל העולם כולו, היה רק יהודי אחד שעסק בתורה. הרי ששכרו של אותו יהודי (על אותו רגע שהוא למד), יהיה כשל אחד שהציל את כל אלו שחיים עכשיו בעולם ואת כל אלו שעתידים להיוולד!
ואם בזמן זה יהיו שני יהודים שילמדו ויעסקו בתורה, האם השכר יתחלק לשניים? לא ולא! הקבה אינו מקפח שכר אף ברייה, כי עצם העובדה שכרגע גם חברי לומד תורה, אין בה כדי לפגוע ולו במשהו משכרי? נמצא שגם אם באותו רגע לומדים עשרה אנשים או יותר, הרי שכל אחד מהם מקבל שכר כאילו רק הוא לבדו למד באותו רגע. נמצא שעל כל רגע של לימוד תורה, השכר הוא כשל הצלת כל העולם הנוכחי ושל כל הדורות הבאים!!!
מכאן, שלימוד התורה הוא לא רק כדי לדעת אלו מצוות עלינו לקיים, והיאך עלינו לקיימן. אלא שלימוד התורה, הוא זה שבפועל מעמיד ומקיים את כל העולם, ומתוך כך נבין את גודל החשיבות וכדאיות המאמץ שאנו צריכים להשקיע בלימוד התורה הקדושה!
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il