בעד ונגד ברית מילה

שלום וברכה

א. אין מנהג של ברית מילה. אלא מצוה גמורה מן התורה המבוארת גם בספר בראשית שגם היא ניתנה למשה מאת ה´

בראשית פרק יז

(ט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם:

(י) זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר:

(יא) וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם:

(יב) וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא:

(יג) הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם:

(יד) וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ אֶת בְּרִיתִי הֵפַר:

וכמובן שהכונה מעמיה היא מעם ישראל, מאחר ואברהם עדין לא היה עם.

כמו כן נאמרה המצוה בפירוש בתורה בספר

ויקרא פרק יב

(א) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא:

(ג) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ:

ועל כן אין שחר לטיעונים שאין המצווה מפורשת בתורה.

מעולם לא היה תזכיר של רבנים נגד ברית מילה אלאאלו היו רשעים רפורמים שלא האמינו בתורה כלל.

שאר הטיעונים הם גם כן עלובים מאוד משה אכן לא מל את בנו מאחר והיה מצווה ללכת למצרי וסכנה הייתה למול באותו זמן ולמעשה הוא נענש על כך מאחר והתעסק במלון במקום למול את בנו.

אין כל טענה בכך שמפני שיש עמים נוספים שעושים מצוות מסוימות שציוה הבורא את עמו ישראל, אנו נימנע מלקיימם בדברים אלו אין כל טעם וחושבני שחבל להתווכח עליהם.

דברים אלו נבעו מהטיפשות של המשכילים, כאשר הם הפכו את התורה מאלוקית ללאומית, ללא כל קשר לבורא, וכאן אכן הטענה שאם המילה היא לזהות לאומית, מה לנו לקחת זהות שהיא שווה גם לישמעאלים, אולם אם מדובר במצווה של הבורא טענה זו מגוחכת מאוד.

ובכך גם נסתרת הטענה המטופשת, שלבנות אין ברית מילה, הדבר נכון שבנות לא נצטוו על כך, כמו שלא נצטוו על הרבה דברים אחרים.

דור המדבר לא נימול מחמת הסכנה כמבואר במדרש, ומיד בכניסתם לארץ נימולו כולם.

אין חלק קדום ואין חלק מאוחר בתורה כל התורה כולה ניתנה כמקשה אחת בסוף ארבעים השנה ממשה על פי ה´.

המקום שבו מקיימים את הברית מילה היה ידוע מעת קבלת התורה שבה פירש משה את המצווה לבני ישראל ולאחר מכן קיימו זאת בפועל וכמו כל המצוות אשר רובם אינם מפורשים בתורה אלא נתפרשו בעל פה ע"י משה.

חז"ל היה מנסים למצוא בכל התורה את סימוכין ואת המקום שבו מרומז הפירוש שהם קיבלו בתורה שבעל פה, מאחר וכך היה ידוע להם שכל דבר בתורה שבעל פה מרומז בתורה שבכתב, ועל כן ניסו להוכיח מהפסוק עצמו שהמקום היחיד שמכוון הפסוק בפשוטו חייב להיות רק במקום שבו אנו מקיימים את המצווה.

וכעת נעבור לדברים שאנו אומרים כראיות לידיעת נותן התורה את הטבע, וכן קצת מההסברים הגשמיים שאנו מסבירים את המצווה, אשר שורשה גבוה עד מאוד כפי שיבואר בהמשך.

מצב קרישת הדם הטוב ביותר הוא ביום השמיני למילה שהוא עומד ביום זה מעל מאה אחוז.

בחירת התורה לעשות ברית מילה דווקא ביום זה, מראה על כך שמי שציווה על כך ידע על זה עוד לפני שהמדע גילה את זה.

ב. הברית מילה מונעת מחלות מסוימות, מאחר וללא הברית יש  מרווח מסוים בין העטרה לערלה וזה מקום נוח להתרבות חיידקים., ולהרבות זיהמום.

טעמי המצווה

אכן אחד מהטעמים המבוארים במפרשים הוא כדי להחליש את כוח היצר, וכדי שלא ייגרר האדם אחר יצר המיניות,  דבר שיגרום לאדם לבוא לידי דברים אסורים, ולא ישתמש בתאוות המין שבו אלא לאשתו בלבד.

אין בכך כל פסול שהבורא מסייע לבניו לקיים את מצוותיו.

ישנם טעמים נוספים ועמוקים על פי הקבלה כמבואר בהרחבה בדברי הזוהר, ואם הדבר חשוב לך אאריך עוד בדבר.

בהצלחה – בנימין שמואלי