תורה ומדע
מה ההוכחה שהתורה אמת?
- כ"ז טבת התשע"ו
שאלה
אמנם התורה ניתנה בפני כל עמ"י, כך שסביר לחשוב שמעמד הר סיני היה. כמו כן רואים שהנבואות בתורה מתקיימות, מה שמוכיח על שכל לא אנושי שכתב אותה, אך מה מוכיח שיש כח אחד ויחיד שברא את העולם והוא זה שנתן את התורה? האם לא יתכן, לשם הדוגמא, שיש יותר מכח עליון אחד ששולט?
תשובה
שלום וברכה,
התורה שניתנה לנו בנסים אדירים שלא היו כדוגמתם בהיסטוריה - מגלה לנו את רצונו של מי ששולט במציאות ובהיסטוריה, והוא יתברך מתואר לכל אורך התורה בתור בורא אחד ויחיד. כך שהוא האל היחיד שאכן ברא את העולם והתגלה אלינו.
אך ניתן להבין שהבורא הוא אחד ויחיד גם בדרך השכל הישר.
כדי שיהיו "שני" אלים או יותר, צריכים להיות גבולות כלשהם בין האלים (אם אין ביניהם גבולות, מדובר רק באל אחד). ואם יש גבולות בין האלים, חייבת להיות סיבה לאותם הגבולות. סיבה זו היתה חייבת להיות קודמת לאלים (הרי מי קבע את הגבול ביניהם? מדוע הגבולות הם כך ולא אחרת? מי קבע את הכמות? את היכולת? את החילוק?). מכאן שהאלים הדמיוניים הם מוגבלים, והיה חייב להיות בורא אחד שקדם להם, בורא אחד שהוא אינסופי ואיננו מוגבל.
זוהי הוכחה לוגית חזקה מאוד, המוכיחה באופן חד-משמעי שמוכרח להיות רק בורא אחד ליקום. כל אמונה באלילים גם מאלצת להסיק על בורא שקדם והגביל את האלים, ובמילא האלים אינם יותר מאשר בובות ביד השליט האחד - הוא הבורא היחיד והאינסופי שברא הכל.
זוהי הוכחה לוגית חזקה מאוד, המוכיחה באופן חד-משמעי שמוכרח להיות רק בורא אחד ליקום. כל אמונה באלילים גם מאלצת להסיק על בורא שקדם והגביל את האלים, ובמילא האלים אינם יותר מאשר בובות ביד השליט האחד - הוא הבורא היחיד והאינסופי שברא הכל.
גם אחדות הבריאה מלמדת על אחדות הבורא: ככל שאנו לומדים יותר את האמת על המציאות שלנו, אנו רק מגלים עד כמה היא מלמדת על אחדות, אחדות המורה על בורא אחד. אתן לך דוגמה: הצמח בוקע מן האדמה והוא זקוק לה וניזון ממנה, אך הוא גם זקוק למים המגיעים מן העננים. המים הגיעו לעננים בתהליך ההתאדות, ובאמצעות כח המשיכה יורדים חזרה לאדמה בטיפות, כאשר הם מתפזרים ומגיעים אל הצמח הקטן שבצמחים. אך הצמח זקוק גם לאור השמש, והעולם סובב סביבה ובעיתים קבועים השמש מחממת את הצמח היכול עתה ליצור בתהליך הפוטוסינטזה את האנרגיה שהוא כה זקוק לה, אך קרניים ישירות יפגעו בצמח ויהרגו אותו, לכן אנו מוצאים שכבת אוזון סביב כדור הארץ עצמו, המסנן את קרני השמש עד לצמח. אך כאן לא תם העניין כי הצמח מוכרח להתרבות. לשם כך הוא יכול להשתמש ברוח כדי להעביר את זרעיו לאדמה, או לסירוגין, הוא מסוגל להשתמש בחרקים הנמשכים לצופו ומעבירים את אבקניו ממקום למקום בעזרת זיפיהם הדביקים. אנו רואים כאן תהליך בו לכל אחד יש חלק, בין אם תהיה זו הרוח או כח המשיכה, בין יהיו אלה מים או אדמה, ובין אם תהיה זו השמש או חרק בעל כנפיים. פעולת גומלין כזאת מלמדת אותנו על אחדות בבריאה ולא על מציאויות רבות (במיוחד בימינו שאנו יודעים שכל החומרים עשויים בעצם מאטומים, וכל היקום כולו פועל על פי אותם כוחות טבע). לכל המתרחש בבריאה יש בסופו של חלק פעיל במחזור האחיד שביקום. אנו אמנם רואים כוחות רבים בעולם אך כולם מלמדים על כח אחד השולט בכולם.
כמו כן המדע גילה שלכל היקום כולו היתה התחלה בזמן, ופירוש הדבר שלפני היקום לא היה חומר. ומי שאינו חומרי, אינו מחולק. כך שהבורא ודאי מוכרח להיות אחד בתכלית השלמות. והוא היחיד שברא את היקום ושולט בו, כי אין כח אחר מלבדו.
נא חפש בגוגל את החוברת "שיחה גורלית", ותהנה מהסבר נוסף בשאלה זו, ובשאלות רבות באמונה.
שלך בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il