חברה והשקפה
הרגשות והמחשבות
- כ"ח טבת התשע"ו
שאלה
שלום כבוד הרב, ברצוני שתשלחו שאלה זאת לרב דניאל בלס שליט"א, ברצוני לשאול למה היהדות מאמינה שהלב הוא מה שמרגיש לדוגמא ששמואל הסתכל על האח של דוד אז ה' אמר לו שהוא מסתכל על היופי וה' מסתכל על הלב או בקריאת שמע שואמרים "ובכל לבבך" אבל לדעת המדע אם אני לא טועה שכל המחשבות והרגשות הם במוח אז איך זה הגיוני? וגם לדוגמא ביהדות מאמינים שהכבד זה מה ששולט על הכעס איך זה מסתדר, תודה רבה.
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
אם תיקח מגוף האדם את נשמתו - לא יהיה מה שירגיש בו דבר. הרי מהו הגוף אם לא "גוש בשר"? וכי בשר מסוגל להרגיש או לחשוב? בלעדי הנשמה יהיה הגוף כמו "צמח", ללא מחשבה וללא רגשות.
אז לא המח לא מרגיש, ולא הלב לא מרגיש, ולא המעיים מרגישים, אלא הנשמה מרגישה. והגוף הוא בסך הכל משל לנשמה.
אחרי הכל, גם לבעלי חיים יש מח. גם למחשב יש "מח" מסויים, אך זה לא הופך אותם ליצורים חושבים ואנטליגנטים כמותנו. הכח השכלי שלנו לא טמון רק במח, למרות שהוא מתבטא במח. הכח השכלי שלנו הוא הנשמה, והיא המייחדת אותנו מכל בעלי החיים. השאלה היא איך לתאר את הכח החושב והמרגיש שבנו, את הנשמה שנמצאת בתוך הגוף, את הרוח שבתוך המכונה?
ידוע ומובן כיום שהנשמה פוקדת על הגוף באמצעות המח, שם נמצא לוח הבקרה, ודרך המח הנשמה שולטת על כל האיברים, אך יחד עם זאת, הנשמה למעשה ממלאת את כל הגוף כולו, היא מחייה את כל הגוף כולו, ואם תחסר באחד מן האיברים - באיבר זה לא תהיה תחושה, כי האיברים אינם אלא בשר, והנשמה היא הכח המרגיש, היא עצמותנו. כדאי לך לקרוא על תופעה רפואית מוזרה ומרתקת שנקראת בשם "כאב פאנטום" המתרחש אצל אנשים שאיבדו איברים מגופם אך עדיין מרגישים את אותו איבר...
כעת אפשר בע"ה להשיב על שאלתך. הלב כידוע הוא האיבר היחיד שמזרים דם לכל הגוף כולו, הוא מזרים דם לכל האיברים וחמצן אל המח. בלי הלב אף איבר בגוף לא יוכל לחיות. אדם עם פגיעה מוחית יכול לחיות, אך אדם עם פגיעה בלב לא ישרוד.
הלב הוא משל לחיים, כי גוף האדם יכול לקבל מכות וזעזועים רבים (גם בראש) ולהמשיך לחיות ולתפקד. אך הלב הוא מרכזי, ואפילו פגיעה קלה בתפקודו תביא למותו המהיר והבלתי נמנע של האדם, כי הוא המחייה את הגוף כולו. לכן הלב זכה בדרך משל לייצג את הרגשות והמחשבות של הנשמה.
הלב נבחר לייצג את הכח החושב והמרגיש שבאדם, בדומה הנשמה אשר ממלאת את כל הגוף כולו בחיים כפי שאמרו חז"ל (מסכת ברכות, דף י, א): "מה הקדוש ברוך הוא מלא כל העולם - אף נשמה מלאה את כל הגוף, מה הקדוש ברוך הוא רואה ואינו נראה - אף נשמה רואה ואינה נראית. מה הקדוש ברוך הוא זן את כל העולם כולו - אף נשמה זנה את כל הגוף, מה הקדוש ברוך הוא טהור - אף נשמה טהורה, מה הקדוש ברוך הוא יושב בחדרי חדרים - אף נשמה יושבת בחדרי חדרים".
הדרך של היהדות לתאר את הנשמה (הכח החושב והמרגיש שבאדם) הוא באמצעות איבר הלב, עם זאת תורת הקבלה עוסקת בפירוט הכח החושב שבאדם, והיא תולה את המחשבה והכח השכלי במח.
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il