גמרא מס' חגיגה

בס"ד
 
שלום וברכה,
 

זהו מדרש, שנאמר בדרך משל וחכמה כדי ללמד רעיון נשגב. יש לשים לב שטעותו של נבוכדנצר לא היתה שונה מזו של בוני מגדל בבל, אשר חשבו כי ביכולתם להגיע לשמים. ובת קול משיבה לו לפי מחשבתו: וכי יכול אדם כמותו להגיע לשמים הגבוהים עוד בימי חייו? וגם אילו היה מגיע עד השמים, הרי היה צריך להתמודד תחילה עם כל צבאותיו של ה'... וכי אדם יחשוב עצמו לאלוקים?

 

לגבי רגלי החיות - אלו כמובן מלאכים רוחניים, שנמצאים במימד גבוה מאיתנו, ואינם נראים לעין אנוש אם לא בנבואה. המרחקים האדירים במשל נועדו לתאר את גובהם האדיר לעומתנו בעולם הזה, את מלכות ה' שהיא רחוקה מכל יכולת אנוש. כיום אנו יודעים עד כמה גדול ואדיר היקום שלנו, ומתוכו ביכולתנו להשיג עד כמה נשגב ואדיר הוא אלוקים. השמים הגבוהים הם משל ליקום כולו, לגבהותה האדירה של מלכות ה' וצבאותיו. השימוש במושג "שמים" נועד לתאר את המרחבים האדירים שמעלינו, את מה שאין לנו יכולת אמיתית להשיג אפילו בדעתנו (האם אדם מסוגל להכיל בדעתו את גודל היקום? על אחת כמה וכמה מלכותו של ה' אשר ברא את היקום כולו!). גבהות זו מתוארת בדרך משל במרחק העצום. אך עוד סודות רבים ונסתרים יש במדרש זה. 

 
בברכה,
דניאל בלס