זיווג הגון

לפני כשנה וחצי בוטלה החתונה על ידי מי שיועד להיות בן זוגי ובעלי. במשך שלוש וחצי שני המתנתי בסבלנות עד ל´הצעה´ ובסוף כשכבר הגיעה חשבתי שהנה סוף סוף נוכל להקים בית הגון בישראל. שבוע לפני החתונה קצו כל הקיצים והגיעו מים עד נפש שכן החתן המיועד נתקף בחרדות ובתופעות פיזיות קשות מאוד ואני נשברתי ולא רציתי להינשא מלחץ ובכוח ולכן החלטתנו לאור המצב היתה ביטול החתונה. כמובן שלא ניתן לתאר במילים עד כמה פגע בי אותו אדם שבחרתי בו להיות לי לבעל. עברה שנה וחצי,סלחתיו אני עדיין מעוניינת להינשא לבחיר ליבי אך הבעיה היא שהוא נמצא באותו מצב כמו לפני שנה וחצי וטענתו היא שהאהבה שלו כלפי לפעמים חזקה מאוד ולפעמים מועטה כלומר לפעמים הוא רוצה אותי מאוד וחושב לעצמו´מחר נלך לרבנות ונתחתן´ולאחר מכן נלחץ ועוזב את הרעיון ורק רוצה שיעזבו אותו בשקט ( רוצנ להיות לבד ). מדובר באדם טוב ביסודו ושומר מצוות..הייתי מאוד רוצה להאמין שברגע שתהיה לנו משפחה הכל יסתדר לטובה אך הוא אינו מצליח לבצע את ´המהלך´. האם לנתק את הקשר ופשוט להמשיך הלאה או שאולי להתעקש ? אני מפחדת מהחשיבה הזו ( של פעם אחת רוצה ופעם אחת לא ) ומפחדת שאני עושה טעות במידה ובסוף כן נקים משפחה והתוצאה תהיה עגומה. המטרה שלי היום היא להקים משפחה מאופיינת בחינוך טוב,חום ואהבה ושמירת מצוות אני רק זקוקה לבן זוג שיחשוב כמוני.