המודל הגיאוצנטרי

שלום לך,

השמטתי את שימך, מכיוון שלא רצית לפרסם את שאלתך. עם זאת יתכן שקוראים אחרים ירצו תשובה, ולכן היא פורסמה.

היה זה איינשטיין עצמו שכתב כי מבחינה אובייקטיבית (מדעית) לא ניתן לקבוע מי סובב סביב מי, כאשר שני גופים סובבים אחד סביב השני בחלל. לעומת זאת לפי תורת היחסות ניתן להתייחס לעולם כאל מרכז מערכת השמש, כי הוא המקום היחיד בו נמצא הצופה (האדם), וממנו נחקר היקום כולו. ביטויים כמו "זרח השמש ובא השמש" ככל הנראה נאמרו מנקודת היחוס של האדם (במקרה זה, שלמה המלך ע"ה).

עד היום אנשים אומרים "השמש זרחה" ו"השמש שוקעת" על אף שהעולם מסתובב סביב צירו. מובן כי מנקודת המבט האנושית היקום אכן סובב את האדם, וכן הוא מנקודת המבט הדתית - כי כל היקום כולו נברא עבור האדם (כפי שמופיע בדברי הנביא: "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי"). האדם הוא היצור היחיד המסוגל לחקור את היקום, להסיק על קיום בוראו, להאמין בו ולעובדו באמת. בכך שונה האדם מכל היצורים החיים. מי שבאמת מבין את זה, גם מבין מדוע כל הגופים הקיימים סובבים אותו.

מה עוד שכיום מכניקת הקוואטים נוטה להוכיח בדיוק את זה: שכל הדברים הקיימים מתנהגים בהתאם לקיומו של הצופה (ניסוי שני החריצים). מנקודת המבט היהודית - אילולא נברא הצופה, גם לא היה יקום להביט בו, כי לא היה נברא דבר. לכן גם לימדונו חז"ל שהאדם יחשוב בלבו שכל היקום נברא עבורו, כי באמת הוא תכלית הבריאה, עבורה נברא כל היקום כולו.

הרב מנשה ישראל הוסיף: בספר הברית מסביר בזה את האמור בפסוק (יהושע י יב) אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַידוָד בְּיּוֹם תֵּת יְדוָד אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן. לכאו´ ויאמר לעיני ישראל מיותר, הרי אמר כבר שדיבר לפני בני ישראל, אלא רק לעיני ישראל הוא העמיד את השמש בגבעון, כשבפיזיקה אכן כדור הארץ הוא שעצר מליסוב סביב צירו.

מכל מקום אין פה סתירה ליהדות, כי היהדות בוחנת את היקום במבט מעמיק ולא בשיטה כמותית (לכן דת ומדע לעולם לא יתנגשו). הדת מתייחסת לרעיונות המוסריים שמאחורי הטבע החומרי, למנהיג הבריאה והיוצר של החומר.

שלך בברכה,
דניאל בלס.