גיהנום מוזכר בתנ´ך

שלום אלעד,

המילים "גן עדן" ו"גהנום" נועדו בכדי להמחיש לנו את השכר והעונש בעולם הבא, אך מובן שלא ניתן לתאר אותם כלל לאדם, לא במילים ולא בתיאורים. אנשים מכל רחבי העולם שחוו מוות קליני מספרים על חוויה שלא ניתן לתאר אפילו במילים.
עם זאת הרעיון של העולם הבא, ושל שכר ועונש הינו עתיק יומין ביהדות, וגם בתנ"ך:

דברים (פרק ל, טו): "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת הרע, אשר אנוכי מצווך היום לאהבה את ה´ אלוהיך ללכת בדרכיו ולשמור מצוותיו וחוקותיו ומשפטיו".
על חנוך נאמר: "ויתהלך חנוך את הא-לוהים, ואיננו כי לקח אותו א-לוהים". בתיאור מותה של רחל מוזכרת במפורש יציאת הנפש: "ויהי בצאת נפשה כי מתה". בעלת האוב העלתה את שמואל מקברו, והוא ניבא לשאול שהוא ובניו ייפלו ביד פלשתים: "ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אותי". אביגיל אומרת לדוד: "והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה´ אלוקיך, ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע".

בספר קוהלת נאמר במפורש (פרק יב): "וזכור את בוראך בימי בחורותיך... כי הולך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים, עד אשר לא ירחק [ירתק] חבל הכסף ותרוץ גולת הזהב ותישבר כד על המבוע ונרוץ הגלגל אל הבור - וישוב העפר על הארץ כשהיה, והרוח תשוב אל הא-לוהים אשר נתנה. הבל הבלים אמר הקוהלת, הכול הבל. ויותר שהיה קוהלת חכם, עוד לימד דעת את העם... סוף דבר הכול נשמע, את הא-לוהים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם. כי את כל מעשה הא-לוהים יביא במשפט, על כל נעלם, אם טוב ואם רע".