ריח של הפליה עדתית?

שלום וברכה

כעומד מן הצד, איני מרגיש טעם לפגם, בהדגשת ארץ מוצא. אדרבא, לדעתי זה מכובד להדגיש את ארץ המוצא שלנו, זוהי התפארות במורשת המיוחדת של כל עדה ועדה.

לדוגמא, אני צאצא לראשי משפחות מארצות הונגריה, שהוריהם באו לשם מספרד בזמן הגירוש, ואף פעם לא עלתה על דעתי לעטוף את עצמי בצבריות, ולמחוק את העבר המפואר של משפחתי. בציבור שלנו מדגישים תמיד את מוצא המשפחות כסוג של שמירת המורשת והמסורת המכובדת.  

כך גם הייתי נוהג אילו הייתי צאצא ליהודי טריפולי, וכך גם לגבי המורשת המפוארת של יהדות תוניסיה, שראשיתה עוד בימי שלמה המלך.

זוהי חלק מהיחודיות של עם ישראל, שנים עשר שבטים, שכולם בני ישראל, ואין לנו אלא ה´ אחד, תורה אחת, ועם אחד ומיוחד.

הציבור החילוני, עקב אי תלותו בתורה ובהלכה, יכול היה לפתח דמות חדשה נטולת סממני ארץ המוצא, `מנטליות ארצישראלית`, יצור חדש כלאיים מארצות המוצא של פזורות עם ישראל.

הציבור שומר התורה והמצוות, על שני פלגיו, הספרדי והאשכנזי, לא היה יכול להצטרף לחגיגה זאת, עקב הוראת התורה של `שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך`.

ההבדלים, הם כמעט בכל שטחי ההלכה, ולא ניתן לגשר על הפערים, וליצור נוסח אחיד, וכו`, ובספר הצבי ישראל (משואה לדור עמוד פ"ו) מספר סיפור אופייני מאוד, שבישיבה אחת של מועצת הרבנות הראשית, הציע הגרב"צ עוזיאל ז"ל הספרדי לוותר על השחיטה הספרדית בירושלים, ולאחד את כל השחיטות, ושגם הספרדים יקבלו עליהם מנהגי האשכנזים, וזאת מרוב חשקו לאחד את כל האומה, ואז עמד הגאון רצ"פ פראנק האשכנזי, ואמר, אף אם הרבנים הספרדים יסכימו לבטל שחיטתם, אקום אני ואארגן שחיטה ספרדית בירושלים, כי על כל עדה להחזיק ולנהוג כמנהג אבותיה, ובמנהגיה המקובלים מדורי דורות. וכך אכן נקבע להלכה.

וכך מחולקים המסורות בדיני שחיטה וטרפות ושאר ענייני איסור והיתר, וכן בהלכות שבת וטהרת המשפחה, וכל קהלה נוהגת כמנהג רבותיהם, הספרדים כדעת מרן המחבר הש"ע, והאשכנזים יוצאים ביד רמ"א, וכן נוהגים בחילוקי הנוסחאות, והמבטא בתפלה ובקריאת התורה. ובצורת הכתב של ס"ת תפלין ומזוזות, וכיוצא בזה. ולא חששו מעולם שע"י כך תהיה התורה כשתי תורות, מכיון שהדבר ידוע שכל אחד יש לו על מה שיסמוך שנוהג מנהג אבותיו, ואלו ואלו דברי אלהים חיים.

בהצלחה - מנשה ישראל