כמיהה לנוסטלגיה

שלום וברכה,

 

איני מכיר התייחסות מפורשת לתופעה זו במקורותינו, אך מובן שלכל תכונה אנושית יש משמעות ותועלת בעולם, כפי שנאמר בתהילים: "מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית".

 

נוסטלגיה, הינה זכרון ורגש של התרפקות על העבר, הצף באדם באופן טבעי מתוך התקלות בחוויות או נופים מהעבר. בכוחו של רגש זה להזכיר לאדם רגעים חיוביים מעברו, וזכרונות אלו מאפשרים לו לשחזר את רגעיו היפים ביותר בפני הדור הצעיר, ובכך למעשה להעביר מדור לדור מסורות ורגשות חיוביים. 

יצירות רבות ועיצובים רבים מבוססים על רגשות נוסטלגיים של יוצרים - אשר ביטאו ביצירות אלו את התחושות החיוביות ביותר מעברם. גם אבות ואמהות, סבים וסבתות, נוהגים לחשוף את ילדיהם ונכדיהם לטיולים או חוויות אשר הותירו עליהם רושם חיובי עז מילדותם. שירי ילדות רבים עוברים מדור לדור מסיבה זו. השיחזור הנוטלגי מאפשר את שימורם של אלמנטים חיוביים מן העבר, והעברתם לצאצאים.

לכן ראוי לחנך את הילדים חינוך תורני מגיל קטן, ולא לחשוף אותם לתכנים שליליים שיקבעו בזכרונם; חשוב להכיר לילדים תכנים חיוביים ומועילים - משחקים כשרים, תוכניות כשרות ושירים כשרים - כדי שיותירו בזכרונם רגשות חיוביים מתכנים בונים אשר יתבטאו גם בבגרותם, ויעברו לדורות הבאים בזכות רגש הנוסטלגיה. ליל הפסח הוא דוגמה לחג אשר נועד לעורר רגשות גדולים וחשובים בילדים, במטרה שיחרטו בזכרונם לטובה, ויעברו גם לילדיהם ונכדיהם בבוא היום. אמר שלמה המלך: "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כב, ו).

 

בברכה,

דניאל בלס