תורתו של אלישע בן אבויה

שלום משה,

אין לשכוח שאלישע בן אבויה לא היה תמיד חוטא. בתחילה הוא היה צדיק, וכל האימרות המוזכרות בשמו - היו מאותה תקופה. למעשה בתקופת צדיקותו, הוא היה אחד מגדולי התנאים, וכך סיפרו עליו (רות רבא, פרשה ו´): "אמרו עליו על אלישע בן אבויה, שלא הייתה העזרה ננעלת על איש חכם וגיבור בתורה בישראל כמותו, וכיון שהיה מדבר ודורש בלשכת הגזית או בבית המדרש של טברייא, היו כל החברים עומדים ומאזינים לדבריו, ואחר כך באים כולם ונושקין אותו על ראשו, אם בטברייא כך, קל וחומר בשאר מדינות ובשאר עיירות".
כתוב שאסור לשפוט אדם עד שתגיע למקומו.

אלישע עלה עד לעולמות עליונים ועסק במעשה מרכבה, אך מכיוון שלא היה מוכן לכך - הביא הדבר לשיבוש דעתו. כך שמבחינות רבות, אין לנו את היכולת או הכלים לשפוט את אלישע, כי הדברים שעברו עליו העבירוהו על דעתו, ונסיונותיו היו קשים. על כן כתוב שכל הגדול מחבירו, יצרו גדול הימנו. ואכן הנסיונות של אלישע היו קשים מאוד.

הוא חי בימי מרד בר-כוכבא והתוודע למציאות קשה של כישלון ורוע בעולם (בתקופה זו חשבו רבים שבר-כוכבא הוא המשיח המיוחל), פעם אחת הוא ראה גופת צדיק מושחתת ביד אוייבים, וילד נהרג בעת קיום מצוות (הגמרא מסבירה זאת), ולאחר שחטא במחשבת לבו - הוא שמע שאין לו תשובה מן השמים.
אך גם אחרי כל הדברים האלה - נראה שאלישע חזר בתשובה לפני מותו, ומילותיו האחרונות מראות חרטה על כל מעשיו הרעים.

לפני מותו שאל אלישע את רבי מאיר "האם יקבלו תשובה של חוטא כמותי?", וענה לו רבי מאיר "תשב אנוש עד דכא" (כלומר אדם יכול לחזור בתשובה אפילו בשפל המדרגה ודידוך הנפש). שמע זאת אלישע והתחיל לבכות עד שמת בבכי. על כן אמר רבי מאיר בשמחה: "דומה שמתוך תשובה נסתלק רבי". לאחר מותו של רבי מאיר משמע מן הגמרא שגם אלישע זכה להכנס לגן-עדן (ראה מסכת חגיגה, דף טו, ע"ב)

ולגבי שאלתך, מדוע מוזכרות אימרותיו - התשובה פשוטה: מכיוון שהן אמת, ומכיוון שהן נאמרו בימי צדיקותו של אלישע, לכן הן מוזכרות.
מה עוד שהמביט היטב באימרות של אלישע, יוכל ללמוד מהן כיצד שלא להתדרדר ולחטוא. יש באימרות אלו חוכמה רבה, המראה על טעותו של אלישע, וביכולתן לעזור לאחרים שלא לחזור על טעויותיו.

בברכה,
דניאל בלס.