שאלה בעניין הפרשה

שלום וברכה

 

כך כתב בכלי יקר בראשית פרשת מקץ פרק מא פסוק נה

(נה) לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו. פירש רש"י ביקש מהם שימולו. טעמו של דבר הוא לפי שמצינו שהערלה נקראת חרפה, כמו שנאמר (בראשית לד יד) כי חרפה היא לנו לתת אחותנו לאיש אשר לו ערלה, והרעב נקרא גם כן חרפה שנאמר (יחזקאל לו ל) ולא תקחו עוד חרפת רעב בגוים, על כן חשב שבהסרת חרפת הערלה יוסר מהם חרפת הרעב, כי הסרת הערלה היא הסרת מותרות הדמים המסבבים העיפוש, ורקיבת התבואה באה גם כן מצד המותרות והפסולת שבתבואה הגורם הריקוב והעיפוש, וזכות ברית המילה הועיל גם לנח שנאמר (בראשית ו יח) והקימותי את בריתי אתך פירש רש"י על התבואה והפירות שלא ירקבו, וכן השיב להם יוסף שימולו, על מה שאמרו אספנו תבואה והרקיבה, וזה מדה כנגד מדה שאם האדם מסיר מתוכו הפסולת שבו, גם ה' יתן הטוב ויסיר הפסולת שבתוך התבואה ממש, שאי אפשר לאדם להסירו, וחז"ל אמרו (סוטה ד ב) כל הבא על אשה זונה לסוף מבקש ככר לחם ואינו מוצא שנאמר (משלי ו כו) כי בעד אשה זונה עד ככר לחם כי הבועל ארמית משכה ערלתיה, ועוד שהמילה תיקון האבר שלא ירבה במשגל, והמצרים היו שטופי זימה על כן היו צריכין תיקון זה בשנת הרעב. ומטעם זה נאמר ביוסף (בראשית מט כד) ותשב באיתן קשתו, שכבש יצרו באשת פוטיפר על כן משם רועה אבן ישראל, כי זכה משם שתבואתו לא הרקיבה והיה רועה וזן אבן ישראל בזכות שלא היה רועה זונות:

 

בברכה,

בניין שמואלי